עסק חברתי : 10 מודלים לבניית מקורות הכנסה

January 27, 2018

 

בתחום היזמות החברתית אנחנו פועלים מתוך אג'נדה חברתית-סביבתית. יזמים חברתיים מזהים בעיה חברתית, מחפשים הזדמנויות לשינוי ומוצאים פתרון שיחולל אימפקט חברתי. מתוך כך, מקימים עסקים חברתיים בעלי השפעה חיובית על החברה.

יזמים חברתיים ניגשים ראשית לזיהוי הזדמנויות ופתרונות לסוגיה החברתית-סביבתית, שכן ליבת העסק החברתי היא יצירת רווח חברתי, ורק לאחר מכן מתפנים לשאלה שאני נתקלת בה רבות: "מאין יגיעו ההכנסות"?

רבים המיזמים החברתיים שרוצים להעניק שירותים ו/או מוצרים לאוכלוסיות מעוטות יכולת שאין בכוחן לשלם את מחיר השוק החופשי. יזמים אחרים מבקשים ליצור הזדמנויות עבור ילדים, בע"ח או איכות הסביבה; כשברור שבמקרה כזה מודל עסקי ישיר אינו יכול להתקיים.

 

מהו מודל עסקי- חברתי- סביבתי

 

בניית מקור הכנסות יציב לעסק חברתי, כמו לכל עסק, הוא הכרחי להתפתחות העסק ולתפקודו השוטף. עסק חברתי הפועל במרחב בו עסקים אחרים מתקשים להתייצב, חייב לייצר לעצמו מספר מקורות הכנסה על מנת להמשיך ולהתקיים.

מודל עסקי-חברתי הוא מודל בעל שורת רווח כפולה - כלכלית וחברתית/ סביבתית, או שורת רווח משלושת- כלכלית, חברתית וסביבתית. המודל העסקי והמודל החברתי יכולים להיות חופפים, משיקים או נפרדים לחלוטין זה מזה.

כמו בתחום היזמות הקלאסית, גם בתחום העסקים החברתיים, יש מגוון רחב של מודלים, מבנים ואפשרויות. במאמר זה אסקור את 10 המודלים העסקיים-חברתיים המרכזיים, ואביא דוגמאות לעסקים חברתיים קיימים, מהארץ ומהעולם, המשתמשים במודלים השונים.

 

 

 

1. מודל ה-V (סבסוד צולב)

 

יש הקוראים למודל הזה "מודל רובין הוד", וכך קל להבין ולזכור אותו. מודל זה מתאים לארגונים העובדים באזורים בהם הפער החברתי-כלכלי גדול מאוד, או ארגונים אשר הפעילות העסקית שלהם מתרחשת באזורים מפותחים (למשל באירופה) והפעילות החברתית באזורים מתפתחים (למשל אפריקה). המודל בנוי כך שלקוחות ממצב סוציו-אקונומי גבוה משלמים מחיר מלא על השירות/ מוצר ונתח גדול מהרווחים המופקים מופנה לטובת מוטבי הארגון ממצב סוציו-אקונומי נמוך.

 

בית חולים הייץ.בי.בי(HBB Hospital beyond Boundaries)- הוא ארגון בריאות חברתי במלזיה המשתמש במודל זה כדי לספק שירותי בריאות לחולים שאינם מסוגלים להרשות זאת לעצמם. לדוגמה, הרווחים מ-3 לידות המתבצעות בבית החולים משמשים לסבסוד לידה אחת לאישה נזקקת.

 

 

 

2. מודל אחד על אחד

 

מודל המשמש בעיקר ארגונים המוכרים מוצרים. המודל פשוט- על כל קניה של מוצר נתרם מוצר לאוכלוסיה נזקקת. מודל 'אחד על אחד' דומה למודל 'וי/ סיבסוד צולב'- מכירה ללקוחות עמידים מאפשרת נתינה ללקוחות מעוטי יכולת, אך הייחוד של מודל 'אחד על אחד' הוא הקשר ההדוק בין הפעילויות- המוצר או השירות שנמכרו זהים לאלה שיסופקו למוטבי הארגון.

מודל זה מוכר לנו ממותג הנעליים המפורסם TOMS , היושב בטקסס. בכל קניה של זוג נעליים טרנדיות של המותג, נתרם זוג לילד נזקק.

 

Angel Place- מלון חברתי בסידני המספק חדרים לדיירי רחוב והומלסים בהתאם למספר החדרים שהוזמנו מראש ושולמו על ידי לקוחות. על כל לילה ששולם- לילה אחד חינם לאדם חסר בית.

 

 

3. מודל היציאה לשוק

 

פלטפורמות שמחברות בין מוכרים מרקע מקופח לקונים ולקוחות שהם לא היו יכולים להגיע אליהם בעצמם. הפלטפורמות האלה בדרך כלל אינטרנטיות אך יכולות גם להיעשות על ידי ייצוא ושיווק המוצרים ממדינות מתפתחות אל מדינות מערביות, ובכך עוזרים לקיום הכלכלי של קהילות שלמות. המוכרים בדרך כלל יוצרים עבודות יד, עבודות אמונות אתניות וכו'. 

 

Foundry Marketplace- פלטפורמה המאפשרת לארגונים חברתיים ממדינות מתפתחות למכור את עבודות היד שלהם, תוך שמירה על השליטה שלהם במכירות ובמיזם שלהם. 

 

 

 

 

4. מודל תעסוקה לאוכלוסיות מיוחדות 

 

מודל זה הוא המודל החברתי השכיח בארץ, ולא זו בלבד אלא גם מועצם על ידי המדינה אשר הקימה את קרן יוזמה המשקיעה במיזמים המספקים תעסוקה לאוכלוסיות מיוחדות. מודל זה כשמו כן הוא- מתן תעסוקה ופרנסה לאוכלוסיות מיוחדות אשר מתקשות במציאת תעסוקה בעצמן. לרוב, המיזמים מספקים גם הכשרה מקצועית וליווי סוציאלי לעובדים החברתיים.

 

בתחום היזמות החברתית בישראל רבים הם העסקים החברתיים אשר המודל שלהם הוא שיקום תעסוקתי והכשרה של אוכלוסיות מיוחדות, אך בחרתי לספר על עסק חברתי אחד שקרוב לליבי (גילוי נאות: ניהלתי את העסק בעת הקמתו ובשנתיים שלאחר מכן).

 

ZOT.ZOT- סטודיו חברתי להדפסה המעניק הכשרה, פרנסה והעצמה לאסירות משוחררות. הנשים מקבלות הכשרה מקצועית בתחום הגרפיקה וההדפסה ומתפרנסות מעבודה בעסק החברתי. מודל ההכנסות הוא מכירת מוצרים מודפסים בהזמנה אישית או בעיצובים מוכנים מראש.

 

 

5. מודל קואופרטיב 

 

מודל של בעלות משותפת של קבוצה על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי. בחלק מהמקרים מדובר בלקוחות המתאגדים ומקימים (או רוכשים) עסק מתוך מטרה שהעסק הזה ישרת אותם ואת הקהילה. במקרים אחרים מדובר בעסק שהוא בבעלות כל העובדים שלו.

 

מתפרת העצמאות - הקואופרטיב המפורסם והזכור לי ביותר הוא "מתפרת רמון", שסיפורה כמו נלקח מסרט טוב, העסיקה 60 תופרות בשכר מינימום ותנאים ירודים. כשהגיעה סכנת סגירה למתפרה, כל התופרות התאגדו (בעזרת ההסתדרות) ורכשו את החברה. הן הפכו לבעלות מניות במתפרה ושינו את השם ל"מתפרת העצמאות".

 

 

 

6. מודל חלוקה הוגנת

 

אם במודל הקואופרטיב הלקוחות או העובדים הם הבעלים ומתחלקים ברווחים, במודל השיתוף ההוגן הרווחים מתחלקים בין כל החולי