בתחום היזמות החברתית אנחנו פועלים מתוך אג'נדה חברתית-סביבתית. יזמים חברתיים מזהים בעיה חברתית, מחפשים הזדמנויות לשינוי ומוצאים פתרון שיחולל אימפקט חברתי. מתוך כך, מקימים עסקים חברתיים בעלי השפעה חיובית על החברה.
יזמים חברתיים ניגשים ראשית לזיהוי הזדמנויות ופתרונות לסוגיה החברתית-סביבתית, שכן ליבת העסק החברתי היא יצירת רווח חברתי, ורק לאחר מכן מתפנים לשאלה שאני נתקלת בה רבות: "מאין יגיעו ההכנסות"?
רבים המיזמים החברתיים שרוצים להעניק שירותים ו/או מוצרים לאוכלוסיות מעוטות יכולת שאין בכוחן לשלם את מחיר השוק החופשי. יזמים אחרים מבקשים ליצור הזדמנויות עבור ילדים, בע"ח או איכות הסביבה; כשברור שבמקרה כזה מודל עסקי ישיר אינו יכול להתקיים.
מהו מודל עסקי- חברתי- סביבתי
בניית מקור הכנסות יציב לעסק חברתי, כמו לכל עסק, הוא הכרחי להתפתחות העסק ולתפקודו השוטף. עסק חברתי הפועל במרחב בו עסקים אחרים מתקשים להתייצב, חייב לייצר לעצמו מספר מקורות הכנסה על מנת להמשיך ולהתקיים.
מודל עסקי-חברתי הוא מודל בעל שורת רווח כפולה - כלכלית וחברתית/ סביבתית, או שורת רווח משלושת- כלכלית, חברתית וסביבתית. המודל העסקי והמודל החברתי יכולים להיות חופפים, משיקים או נפרדים לחלוטין זה מזה.
כמו בתחום היזמות הקלאסית, גם בתחום העסקים החברתיים, יש מגוון רחב של מודלים, מבנים ואפשרויות. במאמר זה אסקור את 10 המודלים העסקיים-חברתיים המרכזיים, ואביא דוגמאות לעסקים חברתיים קיימים, מהארץ ומהעולם, המשתמשים במודלים השונים.
1. מודל ה-V (סבסוד צולב)
יש הקוראים למודל הזה "מודל רובין הוד", וכך קל להבין ולזכור אותו. מודל זה מתאים לארגונים העובדים באזורים בהם הפער החברתי-כלכלי גדול מאוד, או ארגונים אשר הפעילות העסקית שלהם מתרחשת באזורים מפותחים (למשל באירופה) והפעילות החברתית באזורים מתפתחים (למשל אפריקה). המודל בנוי כך שלקוחות ממצב סוציו-אקונומי גבוה משלמים מחיר מלא על השירות/ מוצר ונתח גדול מהרווחים המופקים מופנה לטובת מוטבי הארגון ממצב סוציו-אקונומי נמוך.
בית חולים הייץ.בי.בי(HBB Hospital beyond Boundaries)- הוא ארגון בריאות חברתי במלזיה המשתמש במודל זה כדי לספק שירותי בריאות לחולים שאינם מסוגלים להרשות זאת לעצמם. לדוגמה, הרווחים מ-3 לידות המתבצעות בבית החולים משמשים לסבסוד לידה אחת לאישה נזקקת.
2. מודל אחד על אחד
מודל המשמש בעיקר ארגונים המוכרים מוצרים. המודל פשוט- על כל קניה של מוצר נתרם מוצר לאוכלוסיה נזקקת. מודל 'אחד על אחד' דומה למודל 'וי/ סיבסוד צולב'- מכירה ללקוחות עמידים מאפשרת נתינה ללקוחות מעוטי יכולת, אך הייחוד של מודל 'אחד על אחד' הוא הקשר ההדוק בין הפעילויות- המוצר או השירות שנמכרו זהים לאלה שיסופקו למוטבי הארגון.
מודל זה מוכר לנו ממותג הנעליים המפורסם TOMS , היושב בטקסס. בכל קניה של זוג נעליים טרנדיות של המותג, נתרם זוג לילד נזקק.
Angel Place- מלון חברתי בסידני המספק חדרים לדיירי רחוב והומלסים בהתאם למספר החדרים שהוזמנו מראש ושולמו על ידי לקוחות. על כל לילה ששולם- לילה אחד חינם לאדם חסר בית.
3. מודל היציאה לשוק
פלטפורמות שמחברות בין מוכרים מרקע מקופח לקונים ולקוחות שהם לא היו יכולים להגיע אליהם בעצמם. הפלטפורמות האלה בדרך כלל אינטרנטיות אך יכולות גם להיעשות על ידי ייצוא ושיווק המוצרים ממדינות מתפתחות אל מדינות מערביות, ובכך עוזרים לקיום הכלכלי של קהילות שלמות. המוכרים בדרך כלל יוצרים עבודות יד, עבודות אמונות אתניות וכו'.
Foundry Marketplace- פלטפורמה המאפשרת לארגונים חברתיים ממדינות מתפתחות למכור את עבודות היד שלהם, תוך שמירה על השליטה שלהם במכירות ובמיזם שלהם.
4. מודל תעסוקה לאוכלוסיות מיוחדות
מודל זה הוא המודל החברתי השכיח בארץ, ולא זו בלבד אלא גם מועצם על ידי המדינה אשר הקימה את קרן יוזמה המשקיעה במיזמים המספקים תעסוקה לאוכלוסיות מיוחדות. מודל זה כשמו כן הוא- מתן תעסוקה ופרנסה לאוכלוסיות מיוחדות אשר מתקשות במציאת תעסוקה בעצמן. לרוב, המיזמים מספקים גם הכשרה מקצועית וליווי סוציאלי לעובדים החברתיים.
בתחום היזמות החברתית בישראל רבים הם העסקים החברתיים אשר המודל שלהם הוא שיקום תעסוקתי והכשרה של אוכלוסיות מיוחדות, אך בחרתי לספר על עסק חברתי אחד שקרוב לליבי (גילוי נאות: ניהלתי את העסק בעת הקמתו ובשנתיים שלאחר מכן).
ZOT.ZOT- סטודיו חברתי להדפסה המעניק הכשרה, פרנסה והעצמה לאסירות משוחררות. הנשים מקבלות הכשרה מקצועית בתחום הגרפיקה וההדפסה ומתפרנסות מעבודה בעסק החברתי. מודל ההכנסות הוא מכירת מוצרים מודפסים בהזמנה אישית או בעיצובים מוכנים מראש.
5. מודל קואופרטיב
מודל של בעלות משותפת של קבוצה על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי. בחלק מהמקרים מדובר בלקוחות המתאגדים ומקימים (או רוכשים) עסק מתוך מטרה שהעסק הזה ישרת אותם ואת הקהילה. במקרים אחרים מדובר בעסק שהוא בבעלות כל העובדים שלו.
מתפרת העצמאות - הקואופרטיב המפורסם והזכור לי ביותר הוא "מתפרת רמון", שסיפורה כמו נלקח מסרט טוב, העסיקה 60 תופרות בשכר מינימום ותנאים ירודים. כשהגיעה סכנת סגירה למתפרה, כל התופרות התאגדו (בעזרת ההסתדרות) ורכשו את החברה. הן הפכו לבעלות מניות במתפרה ושינו את השם ל"מתפרת העצמאות".
6. מודל חלוקה הוגנת
אם במודל הקואופרטיב הלקוחות או העובדים הם הבעלים ומתחלקים ברווחים, במודל השיתוף ההוגן הרווחים מתחלקים בין כל החוליות בשרשרת האספקה- גם בין אלה שלא מחזיקים במניות ואינם חלק מהארגון, אך הם תרמו למוצר לא פחות. ארגונים גדולים בוחרים יותר ויותר באסטרגיה הזו על מנת להיטיב עם בעלי העיניין איתם הם באים במגע (ספקים, נותני שירותים, עובדים וכו'). במודל זה הארגונים כוללים את רווחתם של השחקנים האחרים בשרשרת הערך שלהם.
Café Direct- מותג קפה ותה יוקרתי המחלק את רווחיו באופן שווה בין כל מי שבא במגע עם המוצר לאורך שרשרת האספקה עד לאחרון מגדל עלי התה או פולי הקפה.
7. המודל הירוק
ארגונים שממחזרים חומרים או מוצרים הנחשבים לפסולת. חלק מהארגונים מוכרים מחדש את ה"פסולת" כמו שהיא. למשל, טלפונים סלולרים ישנים ממדינות המערב מועברים לתושבי מדינות מתפתחות באפריקה. ארגונים אחרים מייצרים מהחומרים הממוחזרים מוצרים חדשים- תיקים ואקססוריז מצמיגי מכוניות שעבר זמנם או שאריות בדים שגוזרים וסורגים מהן תיקים וקערות דקורטיביות וכו'.
TerraCycle- מספקים איסוף פסולת למיחזור בחינם ממספר מדינות, והופכים חומרים שקשה למחזר למוצרים פרקטיים.
8. מודל אג"ח חברתית
מודל לשיתוף פעולה בין מגזרי לפתרון בעיות חברתיות המאפשר גיוס הון מהמגזר הפרטי למימון פרויקטים חברתיים המבקשים למנוע תופעות חברתיות שליליות הניתן לכמת את עלותן לממשלה ולמגזר הציבורי. הפרויקטים מופעלים על ידי עמותות, ובאם הן מצליחות להשיג את היעדים הנקבעים מראש הממשלה מחזירה את ההשקעה בתוספת חלק מהכספים שנחסכו אל המשקיעים. במקרה והפרוייקט נכשל הממשלה אינה משלמת והמשקיעים סופגים את ההפסד.
שיקום אסירים בבית הסוהר פיטרבורו- במטרה לצמצם את אחוז האסירים המשוחררים החוזרים לבתי הכלא, התכנית העניקה לאסירים שיקום הוליסטי המתבטא במגוון רחב של שירותים ותמיכה. התכנית גייסה 5 מיליון ליש"ט ממשקיעים כאשר היעד להצלחת הפרויקט היה ירידה של 7.5% בהרשעות חוזרות של האסירים המשוחררים.
לאחר מספר שנים נמדדה ירידה של 8.4% בהרשעות חוזרות בהשוואה לקבוצת הבקרה והתכנית הוכתרה כהצלחה.
9. מודל ההלוואות הזעירות - מיקרו-פיננס
מודל זה מספק שירותי בנקאות ומימון למעוטי יכולת שאינם מקבלים גישה לשירותי בנקאות מסורתיים, במטרה לעזור להם לשפר את מצבם הכלכלי ולצאת מהעוני.
Grameen Bank- הוקם על ידי מוחמד יונס ב-1976 והיום הוא אחד מיני מיזמים רבים בתחום. הקרן, שהיא בבעלות הלווים העניים, מלווה סכומים קטנים (במובנים שלנו) לנזקקים בריביות נמוכות וברות החזר. כל תשואה ורווח חוזר אל לווים ונזקקים אחרים.
10. מודל הקמת התשתיות
אני קוראת למודל הזה מודל "חכות במקום דגים", מודל שדומה למיקרו-פיננס אך הדגש בו הוא על מתן שירותים והכשרה אשר בסופו של דבר משפיעה על קהילות שלמות. הרציונל מאחורי המודל, והסיבה שאני קוראת למודל "חכות במקום דגים", הוא לאפשר לקהילות להיות ברי-קיימא ולהסתדר ללא תלות בגורמים חיצוניים ותרומות. ההכשרות והכלים המסופקים יכולים להיות במגוון תחומים, החל מכלים עסקיים, הכשרה רפואית, הכשרה בבניית תשתיות למים ועד דרכים להפיק חשמל.
Healing Waters- חברי קהילה מקומית מוכשרים כשואבי מים נקיים וטובים. המים נמכרים במחיר זול, הוגן ובר-השגה גם למשפחות העניות ביותר בקהילה. ההכנסות מושקעות בשאיבה של מים נוספים לקהילה. העמותה מביאה מודל בר-קיימא אל הקהילה, הם מפעילים בעצמם את הפרויקט ונהנים ממקומות עבודה נוספים, צמיחה כלכלית, תשתיות וכמובן מים נקיים (ובריאות!).
One Acre Fund- ארגון שעוזר לחקלאיים עניים להגדיל את הפעילות העסקית שלהם על ידי מערך שלם של שירותים המסופקים אליהם במרחק הליכה- מימון תשומות חקלאיות, הפצה של זרעים ודשנים, הדרכות על טכניקות עבודה חקלאיות, ועזרה במיקסום רווחים ממכירת הקציר. חלק מעובדי החברה הם חקלאים לשעבר המספקים את השירותים של הקרן באזור מגוריהם.
יש עסקים חברתיים שמאמצים מודל אחד, ועסקים אחרים משתמשים בכמה מודלים, אבל המטרה היא תמיד זהה: לקדם את המטרה החברתית, לשאוף לאימפקט והשפעה רחבה ככל שניתן, תוך הבנה כי היציבות הפיננסי וברת- הקיימא הם אלה שיקבעו את עתיד העסק החברתי.