כיזמים חברתיים, שפועלים מתוך רצון לייצר שינוי חברתי בתחום מסוים, אנחנו משקיעים את מירב המאמצים בפתרון הבעיה החברתית. אולם, מי שבחר בתחום המשלב מודל עסקי עם המודל החברתי, ומטרתו לפעול באופן בר- קיימא לאורך זמן, חייב לחשוב גם על הדברים הבאים: עד כמה המיזם שלכם חברתי (באמת) יזמות חברתית הפכה לבאזוורד בשנים האחרונות, וכמעט לכל עסק שמשפר או עוזר ללקוח מצמידים את המילה "חברתי". אז לא, עסק שעוזר ללקוח הוא לא חברתי, אם עסק לא היה משפר באופן כלשהו את חייו של הלקוח, עונה על צורך מסוים ומספק תועלת - הלקוח לא היה קונה. יזמים חברתיים צריכים להיות כנים עם עצמם ולשאול- האם המיזם ישנה את חייהם של אוכלוסיה הנמצאת בתחתית הפירמידה / אוכלוסיה מיוחדת? עד כמה המוצר/ שירות יביא לשינוי משמעותי? מדידה והערכה של האימפקט החברתי מדידה והערכה של ההשפעה החברתית חשובה, וצריך להשקיע בנושא במידה שווה למדידת ההישגיים הכספיים. כמו שעסק כלכלי מנהל בדקדקנות הערכה, מדידה וספירה של הרווחים, כך עסק חברתי צריך להתייחס לרווחים חברתיים (וגם כספיים כמובן). הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לקבוע מה היא הצלחה של המודל החברתי - מה ייחשב כהישג? חשוב לא להשאיר את המטרה החברתית ברמת הכותרת. "שיקום תעסוקתי", "רווחת הגיל השלישי" או "העצמת אמהות חד הוריות" אלה מושגים רחבים. נסו לפרוט את המטרה למטרות משנה מדידות וניתנות להערכה. האם שיקום תעסוקתי יוגדר כמוצלח לאחר שהלקוח החברתי מחזיק במקום עבודה X זמן? האם הוא יוגדר כמוצלח כשהוא מצליח להתפרנס באופן מלא מעבודתו? האם המטרה היא שהלקוח ישתלב בתחום עיסוק אליו הוכשר או אולי כל תחום? צריך להבין אילו מטרות ויעדים נחשבים כהצלחת המיזם, ויותר חשוב - להבין אילו הישגים ייחשבו כהצלחה של הלקוח החברתי עצמו. הקשר השווקים השונים לפעמים מוצר או שירות חדשניים ומעולים זה לא מספיק. גם אם המודל הוכח כמוצלח במשך הפיילוט או על שוק מסוים. כשרוצים להיכנס לשוק חדש יש צורך להעריך כראוי את האתגרים של השוק הספציפי עוד בשלב התחזיות הפיננסיות. יש חשיבות רבה ליציאה מהמשרד אל קהל היעד הרלוונטי, למצוא שותפים שעובדים עם אותו קהל יעד, ולשכור את האנשים הנכונים כעובדים שבאים במגע עם הלקוחות החברתיים. במשך שנותיי בתחום היזמות החברתית נתקלתי לא פעם ביזמים מדהימים שרוקחים ורוקמים מיזמים בעלי מודל חברתי מעולה, חדשני ומלהיב שנראה כי יחולל שינוי משמעותי ומיטיב עם אוכלוסיית היעד. כשהמוצר או השירות יוצא אל השוק המיזם נתקל בחסם מצד אותם לקוחות חברתיים. למשל, קורסי הכשרה מקצועיים וחינמיים (שבשוק הפרטי עולים עשרות אלפי שקלים) נשארים ריקים ממשתתפים. החסמים יכולים להיות רבים, החל מחוסר עיניין אמיתי ועד פחד מתחושת כישלון ואכזבה שמונעים מהלקוחות להגיע. לא משנה מה הסיבה, ואם היא פתירה או לא, כדאי לגלות את החסמים והאתגרים בשוק ולהתכונן אליהם. מחקר ופיתוח כמו שאנחנו, כבני אדם ובטח כיזמים, לא מפסיקים ללמוד, לחקור ולהשקיע בהתפתחות שלנו, כך אנחנו צריכים לשאוף גם בעסק שלנו. לאחר פיתוח מוצר או שירות חדשני ומוצלח עבודת המחקר והפיתוח לא מסתיימת. לנוח על זרי הדפנה, או זרי המוצר במקרה הזה, יכול לעבוד לזמן קצר בלבד. עסק מצליח חושב תמיד קדימה ועל איך להמשיך ולחדש, בכל שלבי הצמיחה של העסק. אנחנו מכירים לא מעט חברות שיה להם מוצר מדהים, מוכר ורווחי שהפך להיות לא רלוונטי, וכאשר הם לא עסקו בחדשנות, מוצרים או שירותים חדשים, העסק הפך ללא רלוונטי בהתאם. הדוגמאות המפורסמות הן בלוקבסטר, קודאק, מוטורולה ועוד. הוצאות תקורה כשעוסקים בתכנון כדאי להסתכל בזוית רחבה ולבדוק שאנחנו לא שוכחים אף מרכיב בהוצאות. חשוב לקחת בחשבון הוצאות תקורה בתחזיות הפיננסיות, ולא לתכנן ריווחיות פר יחידה אחת. מיזם יכול להיות ריווחי כשמדובר ביחידת רווח והפסד אחת (חנות אחת, מרפאה אחת, סניף אחד וכו') אך להיות הפסדי כשהוא מתרחב אם לא חושבו הוצאות התקורה. בעסק חברתי לצד הוצאות תקורה עסקיות קיימות גם הוצאות תקורה חברתיות שכדאי לשים לב אליהן. לא כדאי לצמצם בהוצאות אלה או לנסות להעלימן שכן תשתית ארגונית והנהלה חשובות על מנת שהעסק ימשיך ויפעל בצורה מיטבית. אם כך, רצוי כבר בשלב הראשוני לחשב את הוצאות התקורה ולדאוג לשולי רווח נאותים על מנת לבנות תשתית טובה וראויה לעסק. הון ראשוני ומרווח נשימה לא משנה כמה השקענו מחשבה וזמן בתכנון המודל העסקי, התכנית הכלכלית ותחזית הצמיחה - תמיד יהיו דברים שלא ילכו כמו שתכננו. וזה בסדר, זה חלק מההליכה בדרך היזמות, וזה עוד יותר בסדר אם לוקחים את זה בחשבון מההתחלה. הכניסו את העלויות הבלתי צפויות אל התכנית הכלכלית שלכם ודאגו שההון הראשוני יכלול גם את זה. חישבו על כל מה שיכול להשתבש, ובד בבד האמינו באמונה שלמה שהכל ילך כמתוכנן. אתם הדבר הכי חשוב לעסק מודל עסקי או חברתי טוב ככל שיהיה, הוא בסופו של דבר - רק נייר. הדבר החשוב באמת, המרכיב שיגרום לעסק להצליח או לא, הוא אתם. בכל מקום שאתם מגיעים, אם זה לקרנות, לבנק או למשקיעים, ספרו על הרעיון הגאוני שלכם אבל גם עליכם. תהיו נכונים ללמוד, להקשיב, לשנות, להתגמש, להתגבר ביצירתיות על מכשולים, לעבוד עם משאבים מוגבלים ושימרו על מחויבות גבוהה ללקוחות החברתיים שלכם. אמונה, התמדה וחשיבה חיובית הן הבסיס להצלחה. יש עוד דברים שאתם חושבים שיזמים חברתיים צריכים לדעת? יש משהו שהייתם רוצים לשאול? כתבו פה בתגובות, או שלחו לי מייל .