My Items

I'm a title. ​Click here to edit me.

הארגון שמשלם לממשלות כדי שלא יכרתו עצים

הארגון שמשלם לממשלות כדי שלא יכרתו עצים

בשנת 2020 כדור הארץ איבד יותר מ- 30 מיליון דונם של עצים, כולל 10 מיליון דונם של יערות גשם טרופיים. מדובר בעלייה של 12% בהשוואה לשנת 2019. כדי שיהיה סיכוי לשמור על התחממות כדור הארץ מתחת ל- 1.5 מעלות צלזיוס, כריתת יערות חייבת להיפסק. ביום השני של פסגת האקלים העולמית בגלזגו, COP26, יותר מ-100 מנהיגים עולמיים, שחלקם לא לקחו חלק בהתחייבויות הקודמות, כמו רוסיה, ברזיל וסין, התחייבו לעצור הרס וכריתת יערות עד 2030. לשם כך עומדים לשימושם 12 מיליארד דולר מימון ציבורי, ועוד 7.2 מיליארד דולר שיגיעו ממשקיעים במגזר הפרטי המייצגים נכסים מנוהלים של 8.7 טריליון דולר, אשר גם התחייבו להפסיק להשקיע בפעילויות הקשורות לכריתת יערות באופן ישיר ועקיף. תכירו את LEAF קואליציית LEAF , ראשי תיבות של Lowering Emissions by Accelerating Forest finance, היא קואליציה עולמית וולנטרית המחברת בין המגזר הפרטי וממשלות כדי לבטיח מימון לשימור יערות בהתאם לאתגר שינוי האקלים. הקואליציה הכריזה השבוע שגייסה את היעד הראשוני שלה, מיליארד דולר, מחברות כמו אמזון, אייר בי.אן.בי, סיילספורס, יוניליוור, נסטלה, ארנסט אנד יאנג, ברברי, בלקרוק, סאפ, וולמארט ועוד, עבור מדינות המוכיחות מחויבות להגנה על יערות. מודל בר-קיימא ייחודי המודל הכלכלי של ליף הוא מאוד חדשני וכדאי להכיר אותו - המודל משתמש במימון תאגידי, המגיע מחברות עסקיות אשר רוכשות הפחתת פליטות, ומועבר כתגמול לממשלות שיוכיחו שהגנו על אזורים מיוערים. המטרה היא להוות תמיכה מימונית למדינות ומחוזות לפעול להגן על היערות ולמנוע את כריתתן - יצירת אזורים מוגנים חדשים, שיפור האכיפה, הקמת תוכנית, או כדי לתת לתושבים דרך חדשה להרוויח כסף כדי שיוכלו להפסיק לכרות או להרוס יערות. הקואליציה מבטיחה שלמדינות שיש בתחומן יערות תהיה גישה למימון מבוסס ביצועים, שיאפשר להם להשקיע עוד יותר בהפחתת כריתת יערות ובפיתוח בר-קיימא. חיבור בין המגזר העסקי לממשלות החברות המשתתפות בקואליצייה רוכשות הפחתת פליטות כחלק מהתחייבות וולנטרית ורחבה לפעול למען אקלים. החברות יכולות להשתתף רק לאחר דיווח פומבי על הפליטות שלהן, הצבת יעד מבוסס להפחתת הפליטות בהתאמה להסכם האקלים שנחתם בפריז, הצטרפות לקמפיין net zero של האו"ם ומתן דו"ח מבוקר על אופן השימוש בהן. זאת אומרת, שחברות לא יכולות להשתמש במימון הקואליציה כתחליף להפחתת הפליטות בשרשרת הערך הארגונית שלהם. המדינות או המחוזות צריכות להוכיח שהן הצליחו להגן ולשמר את היער לאורך זמן באמצעות תקן עולמי לניטור ומדידה שנקראה TREES, ולאחר מכן היא יכולה לקבל תשלומים שנתיים דרך התכנית. עד כה, 23 מדינות ומחוזות הגישו הצעות לקואליציה. למדינות האלו יש את הפוטנציאל להגן על חצי מיליארד דונים של יער והפחתת הפליטות המוערכת של יותר מ-100 מיליון טון של הפחתת פליטות . התשלומים יתחילו רק לאחר תהליך של שנה בו יוכלו לאמת את הפחתת הפליטות והגנה על היערות. מייסדי הקואליציה אומרים שזו רק ההתחלה והם מצפים להרחיב את הפעילות שלהם בהמשך, אבל ההצלחה ועמידה ביעד גיוס המימון התאגידי היא הוכחה עבורם להיתכנות הקואליציה. מבחינתי, השימוש במודל בר-קיימא כל כך ייחודי כשהמטרה היא משותפת וחשובה עבור כולנו, על רקע ועידת האקלים העולמית, הן עלומות אור משמחות. לקריאה נוספת: https://www.globalforestwatch.org/blog/data-and-research/global-tree-cover-loss-data-2020/ https://thewire.in/world/cop26-on-day-2-nations-pledge-to-cut-methane-stop- deforestation-by-2030 https://www.artredd.org/trees

ועידת האקלים בגלזגו COP26: למה היא כל כך חשובה

ועידת האקלים בגלזגו COP26: למה היא כל כך חשובה

אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר אקלים שהשפעותיו מובילות את כדור הארץ לאסון אקולוגי הכולל שיטפונות, שריפות, מזג אויר קיצוני וזיהום, שיגרמו לנזקים נרחבים לרכוש, אובדן פרנסה וחיים. בשלושה העשורים האחרונים, האו"ם מפגיש כמעט כל מדינה בעולם לפסגות אקלים גלובליות - הנקראות COPs (Conference of the Parties) השנה מתקיימת הפסגה השנתית ה-26, ולכן נקראת COP26, אותה מארחת בריטניה בשיתוף עם איטליה, ומתקיימת בגלזגו בימים אלה (31/10/21-12/11/21). יותר מ- 19 מנהיגי העולם הגיעו לסקוטלנד (כולל ראש ממשלת ישראל) יחד עם עשרות אלפי מנהלי משא ומתן, נציגי ממשלה, נציגי עסקים ואזרחים ל-12 ימי שיחות וועידות. ב-2015 התקיימה ועידת האקלים ה-21 (COP21) בפריז, בה נחתם הסכם פריז. בהסכם, עליו חתמו 169 מדינות, החתומות התחייבו לפעול להגבלת ההתחממות הגלובלית כך שלא תעלה ביותר מ- 2 מעלות צלזיוס, עם שאיפה שלא לחצות את רף ה- 1.5 מעלות צלזיוס. המטרות של ועידת COP26 המטרה הכללית היא לפעול למתן את עליית הטמפרטורה העולמית ולוודא שלא עולים מעל 2 מעלות צלזיוס, תוך שאיפה לא לחצות את ה- 1.5 מעלות צלזיוס, מתוך הבנה שהעשור הקרוב הוא קריטי ביותר למניעת אסון אקולוגי רחב היקף בכדור הארץ. המטרות הנוספות של הועידה 1. אפס פליטות פחמן בכל העולם עד 2050 הסכמה גלובלית של המדינות המשתתפות להפחתה ניכרת של פליטות פחמן עד לשנת 2030, וצמצום הפליטות לאפס עד שנת 2050. כדי לעמוד ביעדים האלה המדינות צריכות להאיץ את הפסקת השימוש בפחם, להשקיע באנרגיות מתחדשות, לצמצם כריתת יערות ולהאיץ את המעבר לכלי רכב חשמליים. 2. שיתוף פעולה גלובלי בנושא האקלים אחת המטרות של הועידה היא לסיים את ספר החוקים של פריז, Paris Rulebook, ולהאיץ את שיתופי הפעולה בין המגזרים - ממשלות, עסקים והחברה האזרחית, כדי להגשים את יעדי האקלים באופן יעיל ומהיר. 3. גיוס מימון והפניית משאבים כדי לעמוד ביעדים המדינות המפותחות חייבות לקיים הבטחה שנתנו ב-2015 לגייס 100 מיליארד דולר בכל שנה למימון יעדי האקלים. מוסדות פיננסיים בינלאומיים צריכים לפעול ולעודד הפניית השקעות פרטיות וציבוריות לפיתוח פתרונות בתחום האקלים. 4. הגנה גלובלית על קהילות ומשאבי טבע האקלים כבר משתנה והוא ימשיך להשתנות גם אם תהיה הפחתה משמעותית בפליטות פחמן. אחת המטרות של הועידה היא ליצור שיתוף פעולה גלובלי למתן עזרה למדינות המושפעות כבר עכשיו משינויי אקלים (ויושפעו יותר בעתיד). זה כולל פתרונות הגנה ושיקום של מערכות אקולוגיות, הצבת מערכות אזהרה וחיזוק תשתיות חקלאיות כדי למנוע אובדן בתים, פרנסה וחיים. אין לנו אלא לקוות שבשבועיים הקרובים מנהיגי העולם יבינו את החשיבות והדחיפות של נושא האקלים, ויעשו החלטות ופעולות ממשיות ומשמעותיות לעצירת המשבר המתחולל. יחד איתם, מקבלי ההחלטות במגזר העסקי, וגם כל אחד מאיתנו, יכולים לקחת אחריות על העתיד שלנו ולהתחיל להטמיע שיקולים חברתיים וסביבתיים בהתנהלות שלנו ובקבלת ההחלטות שלנו. לקריאה נוספת: https://ukcop26.org/

[#רשימה_מתעדכנת] אירועי חדשנות אימפקט מכל העולם במחשב שלך

[#רשימה_מתעדכנת] אירועי חדשנות אימפקט מכל העולם במחשב שלך

#הזדמנויות_קורונה לקורונה יש גם יתרונות - היא האיצה בנו לעבור טרנספורמציה דיגיטלית שמאפשרת לנו להיות בכל מקום בעולם בכל זמן, ואפילו בכמה מקומות בו זמנית! בזכות הקורונה כנסים ואירועים בכל העולם הפכו וירטואלים ואנחנו יכולים להשתתף ולהנות מהם בלי לצאת מהבית, בלי לבזבז ימי עבודה יקרים או לעלות על טיסות מזהמות. נצלו את ההזדמנות הזו - תוך כמה חודשים הכנסים יחזרו להיות פיזיים ורחוקים אספתי עבורכם אירועים מעניינים בתחום האימפקט מכל העולם שמתקיימים השבוע במחשב האישי שלכם: >>Starting Good - Virtual Summit | 11-20/05/20 עשרה ימים בהם מומחים מתחום החדשנות אימפקט, יזמות חברתית וסוכני שינוי יעבירו סדנאות ושיחות בנושאים שונים. ההרשמה חופשית>> https://www.starting.gd/ >>Building a Just and Resilient Business Future: COVID-19 and Beyond | 12/05/20 | 18:00 (שעון ישראל) וובינר של IDEO בשיתוף Fortune, the Stanford Social Innovation Review, Vodafone Americas Foundation. הרשמה חופשית >> https://ideo.zoom.us/webinar/register/WN_3vycPqnLTg67YhwEKNjkRQ >>How to Lead Before, During, and After A Crisis | 19/05/20 | 19:00 שעון ישראל הכנס כולל פאנל של מומחים והשתתפות בדיונים בקבוצות קטנות . הרשמה חופשית>> https://mo-summit.com/ >>Gender Data Series: Mitigating the impact of COVID-19 on women and girls | 12/05/20 | 18:00 שעון ישראל אירוע של Devex בשיתוף עם Facebook עשר סדנאות בנושאים הקשורים למגדר שהמגפה הציפה והאופן שבו נתונים ודאטה יכולים לסייע למענה נכון במגפה הנוכחית והעתידית.

אחרי המבול : תובנות ממשבר הקורונה

אחרי המבול : תובנות ממשבר הקורונה

יותר מחודשיים מאז שהקורונה נכנסה אל חיינו, ומאז אנחנו ממש חיים אותה - אנחנו מדברים רק עליה, שומעים רק עליה, חושבים רק עליה. הקורונה נכנסה אל חיינו ושיבשה אותם כהוגן, מבחינה פיזית, בריאותית, פוליטית, אישית ורגשית. הקורונה יצרה מציאות חדשה, חיים חדשים. עד לפני כמה חודשים לקחנו את אורח החיים שלנו כמובן מאליו - היה לנו ברור מאליו שאנחנו יכולים לקפוץ לכל מקום בעולם בטיסה של כמה שעות מעכשיו לעכשיו; שאנחנו יכולים לקנות כל מה שאנחנו רוצים ברגע; היה לנו ברור מאליו שלימודים בבתי הספר מתקיימים בין ראשון לספטמבר עד לסוף יוני; היה לנו ברור שאנחנו קמים בבוקר והולכים לעבודה; היה לנו ברור שיש רכבות ואוטובוסים; היה לנו ברור מאליו שאנחנו חופשיים ללכת לים בכל שעה ויום, לצאת לטיול בשדות עם הכלב, ללכת לבקר ולארח חברים ומשפחה. יותר מחודשיים אנחנו חווים שיבוש של המציאות ושל כל המערכות שאנחנו מכירים: מערכת הבריאות, מערכת החינוך, המערכת הפוליטית, המערכת הכלכלית, המערכת המשפחתית, המערכת החברתית והמערכת האקולוגית. אנחנו חווים את זה כמשבר, משבר הקורונה, וזה אכן כך - אנחנו בתוך משבר שמביא איתו השפעות שליליות על החופש שלנו, על הכלכלה שלנו, על הדמוקרטיה שלנו ועל המצב הבריאותי של אנשים מהקהילה שלנו. עם זאת, בכל משבר יש המון הזדמנויות, שאם רק נשנה את זוית ההסתכלות, נפתח את הלב ונתמלא רצון - נוכל לנצל את מה שאנחנו חווים גם לדברים מיטיבים עבורנו להווה ולעתיד. אני חולקת אתכם מספר נקודות מבט נוספות שאפשר להסתכל על הקורונה: 1. הקורונה שמה מולנו מראה - מאלצת אותנו להיות מודעים להשפעה של הבחירות שלנו יש לנו לפעמים עמוק בפנים תחושה שההשפעה של פעולה אחת שלנו חסרת משמעות. אנחנו אומרים לעצמנו "זה רק ביס קטן מעוגיה, זה לא נחשב", ו"מה כבר יקרה אם לא אצביע בבחירות? קול אחד יותר או פחות לא משנה", "מה זה משנה פחות אדם אחד בהפגנה?", וגם "מה כבר יקרה אם אפגש עם כמה חברים לדרינק?". הקורונה מוכיחה לנו שההתנהגות של כל אחד מאיתנו משנה את כל המערכת. לכל אחד מאיתנו יש השפעה על המצב, על קצב ההדבקה וההתפשטות, על שיטוח העקומה, על מערכת הבריאות, על החיים (והמוות) של אנשים. הקורונה משרטטת לנו את מעגל ההשפעה שלנו, אנחנו יכולים להדביק את מעגל הקרובים לנו, הם ידביקו את מעגל הקרובים להם וכן הלאה, על כמה אנשים נשפיע באופן ההתנהגות הזה? לא מעט. הקורונה מכריחה אותנו לבטל את הטייס האוטומטי, שכמעט כולנו חיים עליו, ולהיות מודעים להתנהגות ולפעולות שלנו, להיות נוכחים בכל רגע ולבחור בחירות שמיטיבות לכולם. אדם אחד, בסין הרחוקה, הצליח להשפיע באופן כל כך משמעותי על כל העולם. האמת היא שכל אחד מאיתנו יכול היה להיות האדם הזה, כל אחד מאיתנו יכול להשפיע באופן משמעותי על העולם. הקורונה מלמדת אותנו שכל אחד מאיתנו, בנפרד וביחד, משפיע. לכל פעולה שלנו, לכל בחירה שלנו יש השפעה. וביחד - אין גבול להשפעה שלנו לשינוי - כלכלי, חברתי, סביבתי. 2. הקורונה מספקת לנו הזדמנות להרפות חברה שאלה אותי איך אני מסתדרת בלי העבודה שלי באוניברסיטה ושיתפה ששגרת העבודה שומרת עליה ומחזיקה אותה. עניתי לה שלא נולדתי עם העבודה הזו, או עבודה בכלל. גם לא אמות (כנראה) כשאני עובדת בעבודה הזו או בעבודה בכלל (אני מקווה!), ודווקא ההזדמנות להרפות מהכל ולתת לדברים להתפרק היא הזדמנות פז. הקורונה מהבחינה הזו היא מתנה ענקית, כי לא רק שאפשר להשתהות, להאט ולהרפות מכל ההתחייבויות והמשימות שלנו (כמעט), כל שאר העולם עושה את זה. אם יש אנשים שלא עשו את זה מעולם, זה כנראה נבע מתחושת הלחץ החברתי להתקדם, המהירות הגבוהה שבה העולם זז והפחד להחמיץ ולא לעמוד בקצב. אז עכשיו לא רק שמותר לעצור ואפילו הכרחי - כל העולם עוצר איתכם. אנחנו חיים בחודשיים האחרונים חיים חדשים - הרפנו מהמון דברים שהיו השגרה שלנו, חזרנו אחורה, חזרנו הביתה, בכל מובן המילה. הילדים בסוג של חינוך ביתי, אין חופשות או בילויים, החיים איטיים יותר - שגרת הבוקר הרבה פחות לחוצה, אין נסיעות מתישות בפקקים, אין שעות ארוכות מדי במשרד, אין מחויבויות חברתיות, אוכלים יותר אוכל ביתי, לובשים בגדים נוחים יותר. עם זאת, נוספו לנו התמודדויות חדשות- ימים רבים עם המשפחה הגרעינית, דאגות מהמצב הכלכלי, המון זמן עם עצמנו ועם המחשבות שלנו. הקורונה לקחה לנו את רוב נתיבי הבריחה שלנו מעצמנו (למרות שתמיד יהיה לנו את נטפליקס) ונותנת לנו מנה מרוכזת של התמודדויות שאולי נראות לנו חדשות אבל בעצם - הם החיים עצמם. הזמן הזה הוא הזדמנות לבדוק מה מהדברים השגרתיים בחיים שלנו הוא חיוני לנו או לא, האם כל הפגישות פנים מול פנים במרחק שעה וחצי בפקקים היו הכרחיות? מה הערך של פגישות אישיות עבורנו ומתי הוא חיוני ומיטיב ומתי מיותר ומכביד? זו הזדמנות להבין עם עצמנו למה בעצם אנחנו מתעסקים ביומיום בדברים שאינם חיוניים? ואם מורידים כל מה שאינו חיוני- מה הם הדברים שנשארים? מה יקרה אם ניקח את הקורונה כהזדמנות ונעצב מחדש את החיים האישיים שלנו והאזרחיים שלנו כחיוניים יותר - איך נחייה יחד אחרת? איך נעבוד יחד אחרת? איך נהיה מדינה דמוקרטית יחד אחרת? איך נעשה יחד כלכלה אחרת? איך נלמד ונחנך יחד אחרת? איך נבנה את הכל מהבסיס אבל אחרת? 3. אנחנו רבים אבל אנחנו גם אחת - רשת גלובלית אחת בעלת קשרים אדוקים הקורונה משרטטת לנו בצורה הכי פיזית ומוחשית את הרשת האנושית של קשרי הגומלין שהעולם בנוי עליה. אנחנו יכולים ממש לראות את הנימים של רשת הקשרים הזו ואיך הם נצבעים אדום כשעובר בינהם דבר מה, ממש כמו רשת הנימים בגוף האנושי כדם עובר בהם בפעם הראשונה. אדם אחד בסין, ללא עזרה של רשת האינטרנט או מדיות חברתיות, העביר את הנגיף הזה לכל מקום בעולם. הנתיב שהקורונה עברה, מבלי לפסוח על אף מדינה בעולם, בכל כך מעט זמן, מעורר השתאות והבנה עמוקה של מערכת הקשרים המרושתת בה כולנו לוקחים חלק. הרשת האנושית שלנו כל כך חזקה שבשביל להצליח לנתק אותה, באופן פיזי לחלוטין, אנחנו צריכים להסתגר בבתים בכל העולם "כולנו רקמה אנושית אחת חיה" שרה חוה אלברשטיין (מילים ולחן של מוטי המר), ועכשיו אנחנו מבינים שזה נכון גם ברמה הרגשית וגם ברמה הפיזית. סין, איטליה או בני ברק – זה לא משנה, כולנו ביחד בזה. לא רק עם בני האדם אנחנו מחוברים במערכת הקשרים הזו. הרשת שלנו מחוברת בקשרי גומלין עם כל היצורים החיים, וכדאי עבור כולנו שהמערכת בה אנחנו קשורים תהיה מקיימת ומיטיבה. אין "הם" ו"אנחנו", יש רק אנחנו כולנו - אנחנו כולנו נושמים את אותו האויר, שותים את אותם המים, מטיילים על אותה האדמה, מתפללים לאותם השמיים. אנחנו צריכים לזכור את זה כשאנחנו מדברים על השריפות באוסטרליה, אנחנו צריכים לזכור את זה כשאנחנו מדברים על מחסור במים נקיים במדינות מתפתחות, אנחנו חייבים לזכור את זה כשאנחנו מדברים על משבר הפליטים העולמי. אנחנו רשת אנושית אחת חיה. אחת. 4. הקורונה מוכיחה לנו שהשינוי אפשרי אדם אחד, בסין הרחוקה, הצליח להשפיע באופן כל כך משמעותי על כל העולם - על מערכות הבריאות ברוב מדינות העולם, על הכלכלות המקומיות והגלובליות, על חיי כל כך הרבה אנשים ועל דפוסי ההתנהגות הקולקטיבית שלנו (חיטוי מוגבר, שטיפת ידיים, ריחוק חברתי). עד לפני כמה חודשים שינוי דפוסי התנהגות נתפסו כאתגר שלוקח זמן להטמיע אותו כהרגל בחיי אנשים, ואז מגיעה הקורונה ומוכיחה לנו שאם רוצים, אם מכוונים את כל תשומת הלב והאנרגיה אל אותם התנהגויות מתוך הבנה שאלה נדרשות לרווחת הכלל, רוב המכשולים נעלמים והשינוי מתרחש. אם היו אומרים לנו שפסולת פלסטיק גורמת לקורונה, האם היינו רואים את כל האריזות והמוצרים החד-פעמיים נעלמים מהעולם בכמה ימים? גם ברמת המדינה התרחשו לא מעט שינויים שעד לא מזמן נראו לנו לא אפשריים - דמי אבטלה לעצמאיים, עבודה מהבית במגזר הציבורי, למידה מרחוק בבתי הספר. כל אלה הם דברים שידענו עוד קודם שהם חיוניים ומיטיבים, אבל לפני משבר הקורונה הם היו פשוט תקועים. לפני מספר שנים היה נראה ממש מופרך שמדינה תחלק משכורת בסיסית לכל אזרח (Universal basic income) ובטח שלא חשבנו שהראשונה שתעשה את זה תהיה ארה"ב. אבל זה קרה - כל אזרח בארה"ב קיבל צ'ק ללא קשר להכנסה או למספר הילדים. הקורונה מוכיחה לנו שגם השינוי הסביבתי הוא לגמרי אפשרי - הקורונה הצליחה בכמה חודשים לעשות מה ששיחות האקלים, ועדות, ארגונים ופעילים מנסים לעשות כבר שנים ללא הצלחה. אנחנו רואים הפחתה ניכרת בפליטות גזי חממה, השמיים בבייג'ינג התבהרו, הנחלים צלולים ובעלי החיים משגשגים לראשונה מזה שנים. כל מה שהוא לא בר-קיימא קורס עכשיו - איזה שיעור נהדר על קיימות. 5. זה בידיים שלנו - בחירה מודעת בפעולות מיטיבות בזמנים של שיבוש, קשה לדעת מה הדבר הנכון לעשות. כל מה שלמדנו ואנחנו כבר יודעים לא בהכרח רלוונטי לנסיבות החדשות. זה מצריך מאיתנו להרפות מהתכניות הקודמות ולהיות בתשומת לב למה שקורה כרגע, להתאים מחדש את האסטרטגיות והפעולות תוך שיתוף פעולה של כל הגורמים. אנחנו צריכים להיות גמישים, להסכים לשנות ולהשתנות במהירות, ולהיות נוכחים בכאן ועכשיו ולקבל החלטות חדשות על פי הצורך. אנחנו רואים התגייסות מדהימה של כל העולם בטיפול במשבר ומניעת התפשטות הנגיף. אנחנו צריכים לקחת את אותה ההתגייסות ושיתוף פעולה לפתרון משברים נוספים שאחנו מתמודדים איתם: משבר האקלים, משבר הפליטים העולמי, מלחמות עקובות מדם שמתרחשות במשך שני ועוד. המשבר עוד לא הסתיים אך הקורונה כבר שינתה את חיי האנושות כולה, היא השפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו, נגעה בכל תחומי החיים שלנו, אנחנו לא יודעים האם ומתי החיים יחזרו להיות כמו שהכרנו אותם. אנחנו מתחילים עכשיו חיים חדשים, שיש בהם אתגרים חדשים ויש בהם הזדמנויות חדשות, ויש בהם גם סדק שנוצר מהסערה שהקורונה חוללה, שאפשר לנצל אותו לשינוי מיטיב, אישי ומערכתי, אם רק נסכים לחשוב אחרת, לפתוח את הלב ולפעול ביחד.

עיצוב ותכנון מעגלי

עיצוב ותכנון מעגלי

לפני כמה שבועות פורסמה הידיעה שפיליפינים החזירה, לאחר ויכוח של 6 שנים, 1,500 טונות של פסולת בחזרה לקנדה. קנדה שלחה את הפסולת למיחזור בפיליפינים, אך התברר כי מדובר בפסולת ביתית רגילה שלא ניתנת למיחזור. קנדה סירבה לקבל את הפסולת חזרה ו69 מכולות מלאות אשפה נתקעו בנמל בפיליפינים למשך כשש שנים. [הידיעה ב'הארץ'] מי אחראי על המיחזור? מדינות מערביות רבות שולחות אשפה למיחזור במדינות מתפתחות ועניות. 50% מפסולת הפלסטיק של ארה"ב מגיעה אל מלזיה, ובנוסף פסולת מבריטניה, אוסטרליה, יפן, צרפת, קנדה, בלגיה, וגרמניה (וכנראה עוד מדינות). הידיעה הזו גרמה לי לחשוב על המודל הקיים בו פסולת פלסטיק היא בעיה של המדינה. הרי, המדינה היא לא זו שייצרה את מוצרי הפלסטיק, היא גם לא זו שמכרה אותם או הרוויחה עליהם, למה היא זו שצריכה לטפל בו ולשאת בהוצאות? איזה תמריץ יש לבעלי המפעלים וליצרני המוצרים להפסיק את השימוש בפלסטיק אם ברגע שזה יוצא מהמפעל שלהם הם לא נושאים באחריות או בעלויות? היצרנים משתמשים בפלסטיק למוצרים שונים ולאריזות שונות ואנחנו רוכשים את זה בלית ברירה כמעט. מאוד קשה ללכת לסופר או לקניון ולמצוא סל מוצרים שאינו מכיל אריזה מפלסטיק או ניילון, פשוט כי כנראה שזה הפיתרון הקל והזול עבור היצרנים, ואף אחד לא דורש מהם לקחת אחריות או לשלם על זה. ומי נתקע עם המון פלסטיק בבית? אנחנו, הצרכנים, שמגלגלים את זה אל רשויות המדינה. ומי משלם על המיחזור? אנחנו, הצרכנים, שכספי המיסים שלנו מממנים את הטיפול בפסולת. ובקיצור, הם מרוויחים, אנחנו משלמים, עניי העולם סובלים וכדור הארץ נהרס. לעצב עולם טוב יותר כולנו התרגלנו כבר שהבגדים שאנחנו קונים מתבלים מהר יותר מבעבר, שמכשירי החשמל מתוכנתים להתקלקל יום אחרי שהאחריות יצרן מסתיימת ושנעליים מחזיקות בדיוק לעונת אחת. ולא, זה לא סתם בראש שלכם, כשלמדתי עיצוב טקסטיל בשנקר הסבירו לנו על ההבדלים המכוונים בין איכויות הבדים שהיו מייצרים פעם לבין איכות הבדים שמייצרים היום בתעשייה. ומה עושים עם בגדים ומצעים שפשוט התבלו ואי אפשר להשתמש או להעביר ליד שנייה? בבתי ספר לעיצוב (למדתי גם בבצלאל (עד 2010) וגם בשנקר (עד 2015)) לא מלמדים אחריות חברתית או סביבתית. לא מתעסקים בסוגיות של אתיקה ומוסר בתהליך העיצוב או הייצור ובטח שלא לאחר השימוש. למשל, מן הראוי שבמהלך 4 שנות לימודים אינטנסיביים בעיצוב טקסטיל, יעלה נושא הניצול במפעלי ייצור הטקסטיל במזרח- אבל לא, לא עלה. אפילו לא פעם אחת. דוגמא נוספת, רק אחרי מחאה ומאבק של סטודנטים ופעילים חברתיים ביטלו את "קורס פרוות" בשנקר (ב2014) אבל השאירו את "קורס עור". למרות שבקורס חומרים למדנו שדמוי העור והפרווה היום כל כך איכותיים, מתוחכמים, נעימים ויפים שאין שום סיבה להמשיך להתמש בחומרים מן החי. התמונה של ים המלח לקוחה מפה: http://arvindpariti.blogspot.com הסקיצה והסריג הם שלי. עיצוב מעגלי נייק, יחד עם סטודנטים וסגל של האוניברסיטה לאמנות של לונדון, ובהשראת Global Fashion Agenda יצרו מדריך שנקרא "Circularity: Guiding the Future of Design" . המטרה של המדריך היא ליצור מוצרים שחיים יותר זמן, עם מחשבה על היום שאחרי. נייק לא עשו את המדריך הזה עבור המעצבים שלהם. זאת אומרת כנראה שגם למעצבים שלהם, אבל המדריך הזה נפרש על גבי אתר שלם וייעודי לזה, וניתן להורדה כ-PDF, במטרה לספק למעצבים ולמפתחי מוצרים שפה משותפת של מעגליות. זו דוגמא נהדרת ליצירת ערך משותף, כחלק מאסטרטגיה עסקית- חברתית- סביבתית של נייק. לא מדובר בפעילות שמנותקת מהעשייה העסקית שלהם, אלא אסטרטגיה חברתית-סביבתית שמוטמעת בתוך האסטרטגיה העסקית-כלכלית. בדרך הזו, נייק מוסיפים ערך לחברה שלהם, גם חברתי וגם כלכלי, וממצבים את עצמם, גם בתחום הזה, כאוטוריטה. מדובר במדריך סופר כנה, מפורט ועשיר, שניכר כי הושקעו בו המון שעות של מחקר, פיתוח מתודות, כתיבה, עריכה, עיצוב, צילום ועוד ועוד. וכמו כל דבר של נייק - הוא עשוי פשוט טוב, יפה, ברור ואיכותי. המדריך מורכב מ- 10 פרקים : בחירת חומרי הגלם, מחזור המוצר (חשיבה על היום שאחרי), צמצום פסולת, התפרקות ופירוק, כימיה ירוקה , שיפוץ, ורסטליות של המוצר, עמידות, אריזות מעגליות ואף פרק שלם מוקדש למודלים עסקיים חדשים מתוך ההבנה שלהם שהאסטרטגיה הזו צריכה להיות מגובה במודלים עסקיים. מדהים, כבר אמרתי? כל פרק מתחיל בסרטון קצר, לאחריו יש שאלות מנחות לחשיבה ומענה לפני או במהלך פיתוח ועיצוב המוצר, לצד מקרי בוחן אמיתיים של חברות מוכרות (Eileen Fisher ,Levis, FashNerd ועוד) ולבסוף הצעות להשראה. מושלם. התובנות שלי: 1. הנושא של קיימות ועיצוב ותכנון מעגלי חייבים להיכנס לתכניות הלימודים במקצועות העיצוב. וכן, גם הנושא של אחריות חברתית - מי מייצר את חומרי הגלם ובאיזה תנאים? חייבים ללמד סטודנטים לשאול את השאלות האלה. 2. כשלמדתי בבצלאל ובשנקר כל מה שעיניין את המרצים שלי היו שיקולי אסתטיקה ועיצוב. ממש לא עיניין אותם שעשיתי קולקציית בדים שלמה בהשראת ים המלח להעלאת המודעות למצבו, או שתליתי כאפייה אדומה עם 10 חורים גדולים לציון כל אחת מהנשים שנהרגו באותה שנה על רקע "כבוד המשפחה". המרצים חייבים להבין שהשיח משתנה, ועיצוב ותכנון הם לא רק אסתטיקה. 3. מעצבים ומתכננים חייבים להרכיב משקפיים נוספות, ללמוד לשאול שאלות, ולהכניס שיקולים חברתיים וסביבתיים לתוך קבלת ההחלטות העיצוביות-תכנוניות שלהם. חייבים. 4. זה לא חדש, אבל חייבת לשתף, שהמעבר שנייק עשו אל טכניקת הסריגה פשוט מרגש את הסרגנית שבי.

אתם יודעים מה הכסף שלכם עשה (בקיץ האחרון)?

אתם יודעים מה הכסף שלכם עשה (בקיץ האחרון)?

כלים ושיטות למדידה וניהול כלכלי נכון מאוד נפוצים. פעם מאזן חודשי שכזה היה כלי ששמור לעסקים בלבד, אבל מזמן גם משקי הבית ואנשים פרטיים מודדים את ההשפעה הכלכלית של הפעולות שלהם - כמה כסף הכנסנו בתקופה הזו, כמה הוצאנו, וכמה נשאר. לצד זה, השירותים הבנקאיים התחילו לספק לנו דוחות ולהנגיש לנו את הנתונים שלנו - חברות כרטיסי האשראי שולחות לנו דו"ח חודשי עם נתונים והשוואות, האפליקציה בבנק מחשבת לנו מה יהיה העודף (או גירעון) בסוף החודש, אפליקציות ומיזמים חדשים בתחום צצים כמו קורקינטים באבן גבירול. ומה עם המאזן חברתי-סביבתי? המגמה של תאגידים ועסקים המתחילים למדוד גם את ההשפעה החברתית- סביבתית של הפעולות שלהם, ולא רק את מאזן הרווחים מתרחבת בשנים האחרונות, ועכשיו זה מגיע גם אל הצרכנים הפרטיים. יותר ויותר אנשים רוצים להרוויח ולהתפרנס משירותים ומוצרים שעושים טוב בעולם, ולא להפך. אני שומעת לא מעט עובדים פוטנציאליים שבודקים האם הם מתחברים למוצר ולהתנהלות אחראית של החברה לפני שהם מתחילים לעבוד בה, הם לא משאירים את האחריות אצל המנכ"לים ובעלי המניות, אלא הופכים אחראיים בעצמם למקומות בהם הם משקיעים אנרגיה, זמן וידע. ההשפעה של הכסף שלנו ההשפעה שלנו על העולם היא רחבה יותר מאשר תרומות, התנדבות או אחריות על הדרך בה אנחנו מרוויחים כסף. מיזם פינטק חדש בשם Doconomy, ביחד עם חברת האשראי מאסטרקארד, משיקים בשבדיה שירות פיננסי חדש ששם דגש על האימפקט הסביבתי של הצרכנים הפרטיים. המודל העסקי-סביבתי מציע למשתמשי השירות כרטיס אשראי מיוחד של מאסטרקארד, עשוי חומרים מתכלים וללא פס מגנטי (הראשון בעולם), שיאפשר להם לקבל דו"ח חודשי בו יסופק מידע על טביעת הפחמן של המוצרים שהם צרכו באותו חודש. השירות DO עובד בשני כיוונים ההשפעה הסביבתית של ההוצאות שלנו - המערכת בוחנת את הרכישות ומחשבת על סמך טביעת הפחמן הכללית של התעשייה של המוצרים שקניתם ומנגישה את המידע בדו"ח החודשי על מנת לעלות את המודעות ולהוביל שינוי בהרגלי הצריכה. הנגשת השקעות בעלות אימפקט סביבתי - המשתמשים יוכלו "לקזז" (מאוד לא אוהבת את המילה הזו בהקשר הזה) את טביעת הפחמן שלהם על ידי השקעה בקרנות ופרויקטים שונים של האו"ם שיש להם השפעה סביבתית- חיובית. בדו"ח החודשי יקבלו המשתמשים דיווח פיננסי מהקרן, לצד מידע על השינויים והאימפקט שההשקעות הניבו. התובנות שלי: 1. כבר כמה שנים שאני פועלת להעלאת המודעות לצרכנות אחראית חברתית-סביבתית ולכן המיזם הזה משמח אותי מאוד. לכל פעולה שלנו יש אדוות השפעה ואימפקט - גם בדרך בה אנחנו מרוויחים כסף וגם בדרך בה אנחנו מוציאים כסף וכדאי להיות מודעים לזה. 2. בגלל שהשירות הזה לא מתלבש על כרטיסי האשראי שכבר נמצאים בארנקים, אלא מצריך הרשמה לשירות באופן אקטיבי, אני מניחה שרוב הצרכנים שיירשמו הם אותם האנשים שכבר בעלי מודעות ופועלים למען הסביבה. כולי תקווה שכרטיס האשראי החדש יהיה אטרקטיבי וילווה בקמפיין מתאים שירתום את כלל האוכלוסיה. 3. מודעות היא צעד חשוב ומבורך, אבל זה ממש לא מספיק כדי להוביל שינוי בהתנהגות צרכנים. אני מקווה שלצד דו"ח הנתונים יונגשו גם כלים ושיטות לשינוי אמיתי בצריכה וצמצום אקטיבי של טביעת הפחמן ולא רק הוצאה נוספת בדמות השקעה בקרנות אימפקט. 4. הייתי שמחה לראות את אותו הדבר גם בהקשר החברתי - מי ייצר את המוצרים שאנחנו רוכשים ובאיזה תנאים. תארו לכם שהייתם מגיעים לקנות דירה והייתם מקבלים דו"ח כמה פועלים נפצעו או נהרגו במהלך הבניה שלה - חושבים שזה היה עושה שינוי? ועד שהשירות הזה יגיע לישראל (מי יודע עוד כמה שנים) - אל תמעיטו באימפקט שלכם - תשאלו קצת יותר שאלות אחראיות על המוצר לפני שאתם פותחים את הארנק, כי לכסף שלכם יש כוח להשפיע. לכתבה בנושא> https://www.calcalist.co.il/…/arti…/0,7340,L-3764025,00.html לאתר המיזם> https://doconomy.com/

האסטרטגיה החדשה

האסטרטגיה החדשה

הרשות לחברות ממשלתיות מיישרת קו עם המגמה העולמית ומקדמת תכניות בעלות ערך משותף וקושרת אותן לבונוסים השנתיים של החברות. יעקב קוינט, מנהל רשות החברות, הנחה את הדירקטוריונים לדון במיזמים בעלי ערך משותף, בהם המטרות העסקיות-כלכליות משיאות גם תועלות חברתיות, סביבתיות או לאומיות. "הערך המשותף אינו בגדר פילנתרופיה או אף אחריות תאגידית, אלא שהוא כאמור נועד לייצר ערך כלכלי בד בבד עם הערך החברתי" הוא כותב. הרשות הגדילה והציגה לחברות הממשלתיות דוגמאות למיזמי ערך משותף בעולם וצירפה רשימת רעיונות לשיתופי פעולה עם ארגונים חברתיים וציבוריים בארץ. מספר תובנות: 1. מדובר במגמה עולמית - קרנות מדד ידועות כמו סטייט סטריט, ואנגארד ובלק רוק החלו לדרוש מחברות למנות נשים ונציגי מיעוטים אתניים לדריקטוריון ולהתחיל להתייחס לשאלות כמו ערך, ייעוד ותועלות לטווח ארוך. 2. עוד בעולם - מרטין ליפטון, קפיטליסט מושבע, שיגר לפני כמה חודשים מכתב ללקוחותיו - תאגידים, גופים מוסדיים וקרנות ענק והסביר כי על הדריקטוריונים לדאוג לרווחת כל בעלי העיניין - עובדים, ספקים, לקוחות והקהילה בכללותה. ליפטון כתב שיש לעלות את המודעות ל ESG ראשי תיבות של סטנדרטים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי. 3. שמחה לקחת חלק ולעבוד לצד נשים מוכשרות שמובילות את המהלך הזה באוניברסיטת תל אביב, מגבשות אסטרטגיה חברתית-סביבתית-לאומית בגוף כזה גדול וחשוב באופן דמוקרטי ודואגות ליישמה לטובת החברה בישראל. 4. לא רק שתועלות חברתיות-סביבתיות לא פוגעות ברווח הכלכלי, להיפך - אסטרטגיה חברתית היא מנוע לצמיחה, ליצירת חדשנות, פיתוח מקורות הכנסה חדשים ושיפור הפיריון. 5. לאסטרטגיה כזו יש אדוות השפעה נוספות: יחסי ציבור חיוביים, שיפור דעת הצרכנים והמשקיעים על החברה, שיפור רמת שביעות הרצון של העובדים ועוד. לכתבה: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001285626

הסטורי של אווה - בזוי או ראוי?

הסטורי של אווה - בזוי או ראוי?

גם אני הרגשתי כיווץ בבטן כשראיתי שלט ענק בתל אביב בגווני ורוד וצהוב שמתנוססת עליו המילה שואה, אבל כבר כשיצאו הקטעים הראשונים של הסטורי של אווה הבנתי שמדובר במשהו אחר. המון ביקורת הופנתה כלפי הפרויקט- יש הטוענים שמדובר בזילזול והוזלת השואה, שזה לא צריך להיות במקום של לייקים, סלפי ולבבות, אחרים חוששים שהנוער לא יבין שאז לא היה אינסטגרם או שיתחילו לעשות סלפי במחנות השמדה. התובנות שלי: 1. אינסטגרם הוא רק כלי. הוא לא טוב או רע - הוא ערוץ, וככזה אפשר דרכו לפרסם, לחשוף ולעלות מודעות לדברים חשובים או לדברים חשובים פחות. הפעם הם בחרו בדבר חשוב מאין כמותו. 2. כמו שעוסקים בשואה בכל מדיום אחר - קולנוע, סדרות טלויזיה, ספרים ועוד - אין סיבה לא לעסוק בשואה וליצור תוכן במדיום בעל ההשפעה והחשיפה הגדולה ביותר היום (בגילאי בני נוער). למה לא לדבר על השואה היכן שהנוער נמצא היום, כל עוד זה נעשה בצורה מכבדת ורצינית? פעם הנוער היה שורץ בקולנוע, היום הם באינסטגרם. מה ההבדל? 3. השואה קיימת באינסטגרם הרבה לפני אווה - כנראה שפתיחת פרופיל האינסטגרם של אנה פרנק לא לווה בקמפיין אגרסיבי ושלטים במרכז תל אביב, אבל החל מאפריל 2015 העמוד שנפתח על שמה מעלה תמונות שלה ושל משפחתה ותוכן נוסף שקשור אליה ואל השואה. 4. אני הולכת לדבר על הסטורי של אווה בהרצאה שלי "שיווק ככלי לשינוי חברתי בעידן החדש", כי זו דוגמא נהדרת לשימוש בכלים שיווקיים קיימים למטרות חברתיות וחשובות. ואם הכלים קיימים למה שלא נעשה איתם גם טוב ונעלה מודעות לדברים כל כך חשובים? 5. זה לא משנה מה נגיד, הבית הלבן שיתף את הסטורי של אווה (וגם גל גדות), הניו יורק טיימס כתב על זה (וכל מגזין נחשב בעולם כתב עליהם), מניחה שגם דובר ברבות ממהדורות החדשות בעולם, נכון לכרגע כמעט חצי מיליון עוקבים אחרי הסטורי של אווה- הם את המטרות שלהם השיגו.

[פוסט עשירי בסדרה] Lean Canvas: יתרונות

[פוסט עשירי בסדרה] Lean Canvas: יתרונות

יתרונות המובהקים הוא האחרון, והוא גם הכי קשה לפיצוח. אחרי שהבנו מי הם קהלי היעד השונים של המיזם וזיהינו והגדרנו מה הבעיה האמיתית איתה הם מתמודדים, אחרי שיצרנו פיתרון חדשני וטוב עבורם בעל הצעת ערך ייחודית, אחרי שגיבשנו ערכי מדידת הצלחה, החלטנו על דרכי תקשורת מיטיבים והבנו מה העלויות וההכנסות הצפויות - הגיע הזמן להסתכל רגע פנימה, לנתח את הסביבה הפנימית שלנו ולענות לעצמנו על השאלה - "למה אנחנו?" שכשאנחנו מדברים על יתרונות מובהקים אנחנו לא מדברים על יתרונות תחרותיים, כי במציאות של היום הסביבה התחרותית משתנה מהר ויתרונות תחרותיים של היום יכולים להיות חסרונות של מחר. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי בעסק חברתי, כמו בכל שלב ושלב בקנבס, אנחנו צריכים לחשוב על היתרונות שלנו פעמיים - פעם אחת להבין מה הם היתרונות המובהקים בהקשר למודל העסקי ומה הם היתרונות המובהקים בהקשר למודל החברתי. למה דווקא אנחנו יכולים לפתור את הבעיה החברתית הזו ולהוביל לשינוי? מה יש בנו, בארגון/ בצוות, שמהווה יתרון בנושא? מה היתרונות שלנו בייצור והענקת הצעת הערך העסקית ללקוחות שלנו? היתרונות העסקיים לא יכולים להישען על היתרונות החברתיים (ולהפך). זה שיש לעסק גם מודל חברתי זה לא יתרון מובהק, אלא אם הוא משפיע ישירות על הפיתרון המוצע והצעת הערך. גם המודל החברתי, בשביל להצליח, חייב לעמוד בפני עצמו ולהיות בעל יתרונות מובהקים משלו. מה יש בך שאין באחרים? יתרונות מובהקים הם הדברים שיש רק לנו ואף אחד לא יכול להעתיק בקלות או לקנות את זה. אלה כמה דוגמאות של יתרונות מובהקים - ידע מעמיק בנושא הרלוונטי, מיומנות קריטית לתחום של הבעיה, מיתוג כמומחה או אוטוריטה בתחום, צוות מהחלומות, השפעה גדולה ברשת, קהילה, שותפים ושותפויות אסטרטגיות. מה הוא הדבר שמעמיד אתכם במקום שאתה מבין טוב יותר את הבעיה, יכולים לייצר טוב יותר את הפיתרון ולהמשיך ולחדש פתרונות נוספים בעתיד? סיפור לסיום זוכרים את BLEND cafe רשימת בתי הקפה החברתיים בישראל? הרעיון ליצור את הרשימה הזו עלה כשישבתי בפעם הראשונה בבית קפה שממש אהבתי. לפני כמה שבועות רציתי ליסוע לשם שוב, אחרי תקופה שלא ביקרתי בבית הקפה, ליתר ביטחון בדקתי בגוגל שזה עדיין פתוח ונסעתי. איך שהגעתי לבית הקפה הרגשתי שמשהו מוזר קורה. קודם כל, בית הקפה היה די ריק - דבר שלא ראיתי באף אחת מהפעמים שהייתי שם קודם לכן. בנוסף, הייתה תחושה מוזרה כזו, כאילו קצת עצובה, אוירה שונה לגמרי מהאוירה שהייתי רגילה אליה. אני נמצאת בבית קפה באותו מיקום, אותו שם, אותו עיצוב עם אותם רהיטים, פחות או יותר אותו תפריט - אבל משהו פשוט מרגיש לי שונה. שיחה קצרה עם המלצרית גילתה לי שפשוט התחלפו הבעלים. בבת אחת הבנתי מה היה הקסם של המקום שהביא להצלחה כל כך גדולה לבית הקפה הזה, שלמרות שהוא ממוקם במקום די נידח (בתוך דיור מוגן לקשישים!) תמיד תמיד היה מלא בלקוחות עם אוירה שמחה וכיפית - היתרון המובהק של העסק היה בעלת הבית. למרות שלא הכרתי אותה אישית, והיא לא תמיד הייתה נוכחת כשביקרתי שם, היה לה יתרון מובהק שאף אחד לא יכול להשיג או לקנות והוא האישיות שלה והאוירה שהיא השרתה על המקום ועל החוויה של הלקוחות. אגב, מיד כשהבנתי שבית הקפה לא בבעלותה בדקתי אם היא פתחה בית קפה במקום אחר - עד כדי כך הייתה לה השפעה על החוויה שלי. לצערי, היא לא. אולי בעתיד. שאלות מנחות מה גורם למיזם להתבלט? מה מעמיד את המוצר/ שירות מעל לאפשרויות האחרות הקיימות בשוק? מה הם הנכסים של המיזם ושל היזמים שלא ניתן להעתיק בקלות? מה הדבר שעוזר לכם להבין טוב יותר את הבעיה, לייצר פתרון טוב יותר ולהמשיך ולחדש כל הזמן?

[פוסט תשיעי בסדרה] Lean Canvas: ערוצי תקשורת

[פוסט תשיעי בסדרה] Lean Canvas: ערוצי תקשורת

הפוסט השמיני בסדרה: תזרים ההכנסות הפוסט העשירי בסדרה: יתרונות ערוצי התקשורת הם הערוצים דרכם קהלי היעד שלנו ייחשפו אלינו, יקנו מאיתנו ויישארו עימנו בקשר. בבלוק הזה אנו נתאר איך אנחנו מתכוונים להגיע אל קהל היעד, לתקשר איתו, לעזור לו להעריך את הפתרון שלנו ולרכוש מאיתנו. ערוצי התקשורת הם חלק חשוב בפיתוח הזדמנויות עסקיות. דרך ערוצי התקשורת אנחנו יוצרים מערכת יחסים עם הלקוחות שלנו. עיצוב מערכת היחסים עם הלקוחות תשפיע על החוויה הכוללת שלהם מהמוצר או השירות שלנו, עלינו ליצור את החוויה הטובה ביותר עבורם. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי סוגי ערוצי תקשורת הערוצי תקשורת שלנו עם הלקוחות שלנו יכולים להיות פיזיים ויכולים להיות דיגיטליים. הערוצים הפיזיים שאנחנו יכולים להשתמש בהם הם חנות או נקודות מכירה, פגישות אחד-על-אחד, כנסים, הרצאות, אירועים ועד חלוקת פליירים או קופונים וכו'. ערוצי התקשורות הדיגיטליים שעומדים לרשותנו הם רבים - חנות וירטואלית, מדיות חברתיות, אפליקציות, טלמרקטינג, וואטסאפ, בלוג, פודקאסט ועוד. אנחנו רוצים לתקשר עם הלקוחות שלנו בצורה מיטבית, ולכן נבחר את הערוצים הנוחים והטובים ביותר להם. באיזה ערוץ הלקוחות שלנו רגילים לתקשר? איפה אנחנו יכולים למצוא אותם? 3 תקופות זמן של קשר עם קהל היעד לפני שהפכו ללקוחות – אנחנו רוצים שקהל היעד ייחשף אלינו ואל המוצר או השירות שלנו, שיהיה מודע לקיומנו ולעזור לו להעריך את הפתרון והצעת הערך הייחודית שלנו. בזמן הפעילות החברתית או הרכישה - קהל היעד פוגש באנשי הצוות או באנשי המכירות או נכנס לאתר/ אפליקציה שלנו. לעיתים הרכישה לא מתבצעת ישירות מאיתנו. מה הם כל הדרכים בהם אנחנו מאפשרים לרכוש מאיתנו? מה הם כל הדרכים לקבל מאיתנו את הצעת הערך החברתית שלנו? לאחר הפעילות החברתית או הרכישה- אנחנו רוצים לספק תמיכה, לקבל משוב, לשמור על קשר ולתת להם סיבות להמליץ עלינו ואף להמשיך ולרכוש את המוצר או השירות. איך אנחנו ממשיכים לתת תמיכה למוטבי הפעילות החברתית? המדריך המלא ליזמים חברתיים נתאים את התוכן לזמן, לקהל היעד ולערוץ בכל אחת מתקופות הזמן אנחנו נשתמש בערוצים שונים על מנת לתקשר ביעילות עם קהל היעד שלנו. אנחנו גם נשתמש בערוצי תקשורת שונים בשביל להגיע אל קהל היעד החברתי וערוצים אחרים כדי להגיע אל קהל היעד העסקי. התוכן והמסרים צריכים להיות מותאמים אישית לכל קהל יעד ולכל ערוץ בנפרד. זיהוי ערוצי התקשורת המיטבים הוא קריטי, אנחנו רוצים שקהל היעד שלנו ייתקל בנו, ישמע עלינו, ידע מה אנחנו מציעים ושיהיה מרוצה מהשירות ומהתקשורת איתנו בכל שלב ושלב. שאלות מנחות איך קהל היעד יישמע עלינו או ייחשף אלינו? איפה אנחנו יכולים "לפגוש" את קהל היעד שלנו בקבוצות? איפה הוא מבלה, מה הוא קורא, איפה הוא נמצא בדרך כלל? איך אנחנו עוזרים לקהל היעד להעריך את הצעת הערך שלנו? איך אנחנו עוזרים לו להעריך את האמפקט החברתי שלנו? האם קהלי היעד שולטים בטכנולוגיה? האם הם יודעים קרוא וכתוב (ובאיזו שפה)? האם הם ניידים? רצוי לחשוב על נגישות כבר מההתחלה. כיצד אנחנו מאפשרים ללקוחות לרכוש מוצרים ושירותים מאיתנו- האם אנחנו מוכרים להם ישירות? עם מי נוכל לשתף פעולה כדי להרחיב את נקודות המכירה? איך אנחנו מספקים תמיכה לאחר המכירה? איך אנחנו שומרים על קשר כדי שיחזרו ויקנו? מה המידע שקהלי היעד שלנו צריכים או רוצים לאחר מכן? איך נוודא את שביעות רצונם?

[פוסט שמיני בסדרה] Lean Canvas: תזרים ההכנסות

[פוסט שמיני בסדרה] Lean Canvas: תזרים ההכנסות

תזרים ההכנסות הוא האסטרטגיה של הארגון ליצירת הכנסות ורווחים. בשלב הזה אנחנו בודקים מה הם מקורות ההכנסה, מה צפי ההכנסות והאם ההכנסות יהיו מספיקות כדי לכסות את העלויות לייצר רווחים למיזם. תזרים ההכנסות צריך להיות בהיר וברור ככל האפשר. לכן, לא מספיק לרשום מה הם מקורות ההכנסה השונים, חשוב לציין גם את התמחור למוצר או השירות ואת תחזית מחזורי ההכנסות מכל מוצר ומכולם יחד. תזרים ההכנסות בעסק חברתי הוא זה שמאפשר לנהל את העסק ובמקביל לקיים את הפעילות החברתית. תזרים הכנסות הכרחי לבניית יציבות והמשכיות עסקית וחברתית לאורך זמן ויצירת שינוי חברתי משמעותי. מעצם הגדרתו, עסק חברתי מייצר את רוב הכנסותיו מהפעילות העסקית. עם זאת, הוא צריך לייצר גם רווחים חברתיים, ובשביל שזה יקרה עלינו להבין מה הן העלויות של הפעילות החברתית ומה המציאות בסביבה העסקית. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי הבנה מעמיקה של השוק - מה קורה אצל אחרים? הדבר הקריטי ביותר הוא בדיקה מעמיקה של הענף העסקי בו רוצים להקים את המיזם. מה אנחנו יודעים על המציאות העסקית של הענף? על פוטנציאל יצירת הרווחים? האם שולי הרווח גבוהים מספיק לממן את העלויות העסקיות והפעילות החברתית? שיקוף והבנה של המציאות יכולה להועיל בקבלת ההחלטות. אם לעסק כלכלי-פרטי בענף יש פוטנציאל נמוך להצליח, לעסק חברתי באותו תחום כמעט ואין סיכוי לייצר מספיק רווח כדי לכסות את עלויות הפעילות החברתית ממכירת מוצרים או שירותים בלבד וללא מקורות הכנסה משמעותיים נוספים. הנחה כי למודל החברתי אין עלויות נוספות או שהעלויות אפסיות היא מוטעית, אותו הדבר לגבי מחשבה שעסק חברתי יכול להצליח היכן שעסק כלכלי נכשל בגלל היותו חברתי בעל ערך מוסף. המודל הכלכלי של העסק החברתי חייב להצדיק את עצמו בכוחות עצמו. המדריך המלא ליזמים חברתיים אם תזרים ההכנסות הוא האסטרטגיה שלנו ליצירת רווחים, מודל התמחור הוא הטקטיקה בה נשתמש על מנת לקבוע את המחירים בעסק. על מנת לגשת למלאכת התמחור עלינו להבין מה הערך שהמוצר שלנו מייצר עבור הלקוחות, כמה הבעיה גדולה ללקוחות וכמה הם מוכנים לשלם עבור הפיתרון. לבסוף, נוכל לאמת את הנתונים על ידי בדיקה של השוק - כמה הלקוחות משלמים היום על הפיתרון? איזה ערך הם מקבלים בתמורה? כיצד הם משלמים? בדיקה נוספת יכולה להיות - כמה הלקוח משלם על כך שאין לו פיתרון ראוי לבעיה? שאלות מנחות כמה הלקוחות משלמים היום על הפיתרון? איזה ערך הם מקבלים בתמורה? כיצד הם משלמים? כמה הלקוח משלם על כך שאין לו פיתרון ראוי לבעיה? איזה יתרונות של המוצר יעודדו את הלקוחות לשלם עבורו? מה היכולות של הלקוחות לשלם? האם אנחנו יכולים לפרק את התזרים להכנסות שהגיעו מהפעילות העסקית והכנסות שהגיעו מהפעילות החברתית? מה תזרים ההכנסות הפוטנציאלי של עסק דומה בענף? האם נוכל לכסות בעזרתו גם עלויות חברתיות? איזה מקור הכנסות מתמשך יכול להיות קשור גם לרווח החברתי שאנחנו מייצרים ואיך אנחנו מעריכים את זה? רוצה שאבנה איתך מודל עסקי - חברתי נכון?

[פוסט שביעי בסדרה] מבנה העלויות

[פוסט שביעי בסדרה] מבנה העלויות

מבנה העלויות מתייחס לכל סוגי ההוצאות והעלויות שנובעות מהפעלת העסק והיחס בינהן, ונותן לנו תמונה רחבה לעלות הכוללת של ייצור הערך, אספקתו ללקוח וייצור הכנסות. לאחר הגדרת מבנה העלויות נוכל לבדוק אל מול תזרים ההכנסות הצפוי (הבלוק הבא במודל) האם המודל העסקי-חברתי שלנו הוא בר-קיימא (ההכנסות עולות על ההוצאות) או שיש לחזור ולהכניס שינויים במודל כך שהמספרים יתאימו. מבנה העלויות משמש לנו גם ככלי לקביעת מחירים, לשליטה בהוצאות ולניהול טוב יותר של תזרים העסק ולכן הוא שלב מאוד חשוב. בהגדרת מבנה העלויות יש לנו שני סוגים של עלויות: עלויות קבועות ועלויות משתנות. עלויות קבועות הן העלויות שנותרות ללא שינוי ביחס להיקף העבודה והפעילות העסקית או החברתית. דוגמאות לעלויות קבועות הן שכירות של מקום פיזי (כולל ארנונה ומיסים נוספים), עלויות ביטוח, שכר הנהלה וכו'. עלויות משתנות הן העלויות הקשורות בקשר ישיר עם היקף המוצרים או השירותים שסופקו. דוגמאות לעלויות משתנות הן עלויות חומרי גלם, עלויות משלוח, עמלות סליקה וכו'. איך להבדיל בין עלויות קבועות לעלויות משתנות נגיד והעסק שלנו הוא מספרה לכלבים - יש לנו מקום פיזי עם אמבטיה גדולה וכל סוגי השמפו והסבון המיוחדים לכלבים. המספרה שלנו פתוחה בין השעות 08:00 בבוקר ועד 18:00 בערב, ובכל חצי שעה מגיע לקוח-כלב אחר. יום אחד, כמה דקות לפני 18:00 בערב מגיעה לקוחה-פודלית שלא קבעה תור אבל מבקשת מאיתנו שנקבל אותה בכל זאת כי יש לה דייט חשוב והיא חייבת לסדר את התלתלים. אנחנו כמובן מסכימים מיד, כי דייט זה דייט ופודלית עם תלתלים מבולגנים זה באמת לא כיף. כדי להבין מה הן העלויות המשתנות במספרת הכלבים שלנו עלינו לחשב את העלויות הישירות במתן השירות ללקוחה-הפודלית הספציפית הזו. האם עלויות החשמל שלנו עלו כי באותו יום נשארנו עד 18:30? האם שילמנו יותר ארנונה? האם עלויות הביטוח שלנו עלו? כנראה שלא. מה כן - העלויות הישירות הם בחומרי הגלם (כמה מרכך צריך לתלתלים של פודל?), עלות הסליקה אם הייתה כזו, ועלות שכר עובדים. יכול להיות ששכחתי משהו, אף פעם לא הסתפרתי במספרה של כלבים:) [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי עלויות עסקיות לצד עלויות חברתיות מבנה העלויות צריך לקחת בחשבון את העלויות ייצור של הפיתרון העסקי ואת העלויות של הפעילות החברתית. אנחנו צריכים להבין מה העלויות הנדרשות להמשך הפעילות של המודל העסקי, ולפרק איזה מהעלויות הן תוספת עקב הפעילות החברתית. העלויות החברתיות הן אף פעם לא אפסיות או לא מורגשות. עלויות של המודל החברתי יכולות להיות- הכשרה ארוכה יותר, תמיכה (עלויות צוות תומך), פרודקטיביות נמוכה, ביצועים נמוכים יותר, יותר הפסקות, פחות שעות עבודה לעובד, ליווי סוציאלי, הדרכה מקצועית לצוות המנהל, הוצאות שכר גבוהות יותר, עלויות חומרי גלם גבוהות יותר, עלויות הערכה ומדידה של האימפקט החברתי, עלויות סחר הוגן ועוד. עלויות עסקיות אפשריות- מלא, משכורות, ציוד מכונות וכלים, תקשורת, ביטוחים, הוצאות משרדיות, שיווק ופרסום, כלי רכב ותחבורה, שירותים מקצועיים (עו"ד, רו"ח וכו'), הוצאות מימון, מיסים, פחת, הכשרה ועוד. שאלות מנחות מה הם כל הדברים שאנחנו צריכים לשלם עליהם בשביל להקים את העסק? מה הן העלויות הקבועות שלנו בעסק החברתי? מה הן העלויות המשתנות? מה היחס בינהן? איזה מהפעילויות בעסק לא היו מבוצעות אם לא היה מודל חברתי לעסק? מה העלויות הכרוכות בפעילויות אלה? מה המשאבים הדרושים כדי להשיג אימפקט חברתי? איזה מהמשאבים האלה לא היית צריך אם המיזם היה רק כלכלי? מה הן העלויות החשובות ביותר במודל העסקי ובמודל החברתי שלנו?