My Items

I'm a title. ​Click here to edit me.

[#רשימה_מתעדכנת] אירועי חדשנות אימפקט מכל העולם במחשב שלך

#הזדמנויות_קורונה לקורונה יש גם יתרונות - היא האיצה בנו לעבור טרנספורמציה דיגיטלית שמאפשרת לנו להיות בכל מקום בעולם בכל זמן, ואפילו בכמה מקומות בו זמנית! בזכות הקורונה כנסים ואירועים בכל העולם הפכו וירטואלים ואנחנו יכולים להשתתף ולהנות מהם בלי לצאת מהבית, בלי לבזבז ימי עבודה יקרים או לעלות על טיסות מזהמות. נצלו את ההזדמנות הזו - תוך כמה חודשים הכנסים יחזרו להיות פיזיים ורחוקים אספתי עבורכם אירועים מעניינים בתחום האימפקט מכל העולם שמתקיימים השבוע במחשב האישי שלכם: >>Starting Good - Virtual Summit | 11-20/05/20 עשרה ימים בהם מומחים מתחום החדשנות אימפקט, יזמות חברתית וסוכני שינוי יעבירו סדנאות ושיחות בנושאים שונים. ההרשמה חופשית>> https://www.starting.gd/ >>Building a Just and Resilient Business Future: COVID-19 and Beyond | 12/05/20 | 18:00 (שעון ישראל) וובינר של IDEO בשיתוף Fortune, the Stanford Social Innovation Review, Vodafone Americas Foundation. הרשמה חופשית >> https://ideo.zoom.us/webinar/register/WN_3vycPqnLTg67YhwEKNjkRQ >>How to Lead Before, During, and After A Crisis | 19/05/20 | 19:00 שעון ישראל הכנס כולל פאנל של מומחים והשתתפות בדיונים בקבוצות קטנות . הרשמה חופשית>> https://mo-summit.com/ >>Gender Data Series: Mitigating the impact of COVID-19 on women and girls | 12/05/20 | 18:00 שעון ישראל אירוע של Devex בשיתוף עם Facebook עשר סדנאות בנושאים הקשורים למגדר שהמגפה הציפה והאופן שבו נתונים ודאטה יכולים לסייע למענה נכון במגפה הנוכחית והעתידית.

אחרי המבול : תובנות ממשבר הקורונה

יותר מחודשיים מאז שהקורונה נכנסה אל חיינו, ומאז אנחנו ממש חיים אותה - אנחנו מדברים רק עליה, שומעים רק עליה, חושבים רק עליה. הקורונה נכנסה אל חיינו ושיבשה אותם כהוגן, מבחינה פיזית, בריאותית, פוליטית, אישית ורגשית. הקורונה יצרה מציאות חדשה, חיים חדשים. עד לפני כמה חודשים לקחנו את אורח החיים שלנו כמובן מאליו - היה לנו ברור מאליו שאנחנו יכולים לקפוץ לכל מקום בעולם בטיסה של כמה שעות מעכשיו לעכשיו; שאנחנו יכולים לקנות כל מה שאנחנו רוצים ברגע; היה לנו ברור מאליו שלימודים בבתי הספר מתקיימים בין ראשון לספטמבר עד לסוף יוני; היה לנו ברור שאנחנו קמים בבוקר והולכים לעבודה; היה לנו ברור שיש רכבות ואוטובוסים; היה לנו ברור מאליו שאנחנו חופשיים ללכת לים בכל שעה ויום, לצאת לטיול בשדות עם הכלב, ללכת לבקר ולארח חברים ומשפחה. יותר מחודשיים אנחנו חווים שיבוש של המציאות ושל כל המערכות שאנחנו מכירים: מערכת הבריאות, מערכת החינוך, המערכת הפוליטית, המערכת הכלכלית, המערכת המשפחתית, המערכת החברתית והמערכת האקולוגית. אנחנו חווים את זה כמשבר, משבר הקורונה, וזה אכן כך - אנחנו בתוך משבר שמביא איתו השפעות שליליות על החופש שלנו, על הכלכלה שלנו, על הדמוקרטיה שלנו ועל המצב הבריאותי של אנשים מהקהילה שלנו. עם זאת, בכל משבר יש המון הזדמנויות, שאם רק נשנה את זוית ההסתכלות, נפתח את הלב ונתמלא רצון - נוכל לנצל את מה שאנחנו חווים גם לדברים מיטיבים עבורנו להווה ולעתיד. אני חולקת אתכם מספר נקודות מבט נוספות שאפשר להסתכל על הקורונה: 1. הקורונה שמה מולנו מראה - מאלצת אותנו להיות מודעים להשפעה של הבחירות שלנו יש לנו לפעמים עמוק בפנים תחושה שההשפעה של פעולה אחת שלנו חסרת משמעות. אנחנו אומרים לעצמנו "זה רק ביס קטן מעוגיה, זה לא נחשב", ו"מה כבר יקרה אם לא אצביע בבחירות? קול אחד יותר או פחות לא משנה", "מה זה משנה פחות אדם אחד בהפגנה?", וגם "מה כבר יקרה אם אפגש עם כמה חברים לדרינק?". הקורונה מוכיחה לנו שההתנהגות של כל אחד מאיתנו משנה את כל המערכת. לכל אחד מאיתנו יש השפעה על המצב, על קצב ההדבקה וההתפשטות, על שיטוח העקומה, על מערכת הבריאות, על החיים (והמוות) של אנשים. הקורונה משרטטת לנו את מעגל ההשפעה שלנו, אנחנו יכולים להדביק את מעגל הקרובים לנו, הם ידביקו את מעגל הקרובים להם וכן הלאה, על כמה אנשים נשפיע באופן ההתנהגות הזה? לא מעט. הקורונה מכריחה אותנו לבטל את הטייס האוטומטי, שכמעט כולנו חיים עליו, ולהיות מודעים להתנהגות ולפעולות שלנו, להיות נוכחים בכל רגע ולבחור בחירות שמיטיבות לכולם. אדם אחד, בסין הרחוקה, הצליח להשפיע באופן כל כך משמעותי על כל העולם. האמת היא שכל אחד מאיתנו יכול היה להיות האדם הזה, כל אחד מאיתנו יכול להשפיע באופן משמעותי על העולם. הקורונה מלמדת אותנו שכל אחד מאיתנו, בנפרד וביחד, משפיע. לכל פעולה שלנו, לכל בחירה שלנו יש השפעה. וביחד - אין גבול להשפעה שלנו לשינוי - כלכלי, חברתי, סביבתי. 2. הקורונה מספקת לנו הזדמנות להרפות חברה שאלה אותי איך אני מסתדרת בלי העבודה שלי באוניברסיטה ושיתפה ששגרת העבודה שומרת עליה ומחזיקה אותה. עניתי לה שלא נולדתי עם העבודה הזו, או עבודה בכלל. גם לא אמות (כנראה) כשאני עובדת בעבודה הזו או בעבודה בכלל (אני מקווה!), ודווקא ההזדמנות להרפות מהכל ולתת לדברים להתפרק היא הזדמנות פז. הקורונה מהבחינה הזו היא מתנה ענקית, כי לא רק שאפשר להשתהות, להאט ולהרפות מכל ההתחייבויות והמשימות שלנו (כמעט), כל שאר העולם עושה את זה. אם יש אנשים שלא עשו את זה מעולם, זה כנראה נבע מתחושת הלחץ החברתי להתקדם, המהירות הגבוהה שבה העולם זז והפחד להחמיץ ולא לעמוד בקצב. אז עכשיו לא רק שמותר לעצור ואפילו הכרחי - כל העולם עוצר איתכם. אנחנו חיים בחודשיים האחרונים חיים חדשים - הרפנו מהמון דברים שהיו השגרה שלנו, חזרנו אחורה, חזרנו הביתה, בכל מובן המילה. הילדים בסוג של חינוך ביתי, אין חופשות או בילויים, החיים איטיים יותר - שגרת הבוקר הרבה פחות לחוצה, אין נסיעות מתישות בפקקים, אין שעות ארוכות מדי במשרד, אין מחויבויות חברתיות, אוכלים יותר אוכל ביתי, לובשים בגדים נוחים יותר. עם זאת, נוספו לנו התמודדויות חדשות- ימים רבים עם המשפחה הגרעינית, דאגות מהמצב הכלכלי, המון זמן עם עצמנו ועם המחשבות שלנו. הקורונה לקחה לנו את רוב נתיבי הבריחה שלנו מעצמנו (למרות שתמיד יהיה לנו את נטפליקס) ונותנת לנו מנה מרוכזת של התמודדויות שאולי נראות לנו חדשות אבל בעצם - הם החיים עצמם. הזמן הזה הוא הזדמנות לבדוק מה מהדברים השגרתיים בחיים שלנו הוא חיוני לנו או לא, האם כל הפגישות פנים מול פנים במרחק שעה וחצי בפקקים היו הכרחיות? מה הערך של פגישות אישיות עבורנו ומתי הוא חיוני ומיטיב ומתי מיותר ומכביד? זו הזדמנות להבין עם עצמנו למה בעצם אנחנו מתעסקים ביומיום בדברים שאינם חיוניים? ואם מורידים כל מה שאינו חיוני- מה הם הדברים שנשארים? מה יקרה אם ניקח את הקורונה כהזדמנות ונעצב מחדש את החיים האישיים שלנו והאזרחיים שלנו כחיוניים יותר - איך נחייה יחד אחרת? איך נעבוד יחד אחרת? איך נהיה מדינה דמוקרטית יחד אחרת? איך נעשה יחד כלכלה אחרת? איך נלמד ונחנך יחד אחרת? איך נבנה את הכל מהבסיס אבל אחרת? 3. אנחנו רבים אבל אנחנו גם אחת - רשת גלובלית אחת בעלת קשרים אדוקים הקורונה משרטטת לנו בצורה הכי פיזית ומוחשית את הרשת האנושית של קשרי הגומלין שהעולם בנוי עליה. אנחנו יכולים ממש לראות את הנימים של רשת הקשרים הזו ואיך הם נצבעים אדום כשעובר בינהם דבר מה, ממש כמו רשת הנימים בגוף האנושי כדם עובר בהם בפעם הראשונה. אדם אחד בסין, ללא עזרה של רשת האינטרנט או מדיות חברתיות, העביר את הנגיף הזה לכל מקום בעולם. הנתיב שהקורונה עברה, מבלי לפסוח על אף מדינה בעולם, בכל כך מעט זמן, מעורר השתאות והבנה עמוקה של מערכת הקשרים המרושתת בה כולנו לוקחים חלק. הרשת האנושית שלנו כל כך חזקה שבשביל להצליח לנתק אותה, באופן פיזי לחלוטין, אנחנו צריכים להסתגר בבתים בכל העולם "כולנו רקמה אנושית אחת חיה" שרה חוה אלברשטיין (מילים ולחן של מוטי המר), ועכשיו אנחנו מבינים שזה נכון גם ברמה הרגשית וגם ברמה הפיזית. סין, איטליה או בני ברק – זה לא משנה, כולנו ביחד בזה. לא רק עם בני האדם אנחנו מחוברים במערכת הקשרים הזו. הרשת שלנו מחוברת בקשרי גומלין עם כל היצורים החיים, וכדאי עבור כולנו שהמערכת בה אנחנו קשורים תהיה מקיימת ומיטיבה. אין "הם" ו"אנחנו", יש רק אנחנו כולנו - אנחנו כולנו נושמים את אותו האויר, שותים את אותם המים, מטיילים על אותה האדמה, מתפללים לאותם השמיים. אנחנו צריכים לזכור את זה כשאנחנו מדברים על השריפות באוסטרליה, אנחנו צריכים לזכור את זה כשאנחנו מדברים על מחסור במים נקיים במדינות מתפתחות, אנחנו חייבים לזכור את זה כשאנחנו מדברים על משבר הפליטים העולמי. אנחנו רשת אנושית אחת חיה. אחת. 4. הקורונה מוכיחה לנו שהשינוי אפשרי אדם אחד, בסין הרחוקה, הצליח להשפיע באופן כל כך משמעותי על כל העולם - על מערכות הבריאות ברוב מדינות העולם, על הכלכלות המקומיות והגלובליות, על חיי כל כך הרבה אנשים ועל דפוסי ההתנהגות הקולקטיבית שלנו (חיטוי מוגבר, שטיפת ידיים, ריחוק חברתי). עד לפני כמה חודשים שינוי דפוסי התנהגות נתפסו כאתגר שלוקח זמן להטמיע אותו כהרגל בחיי אנשים, ואז מגיעה הקורונה ומוכיחה לנו שאם רוצים, אם מכוונים את כל תשומת הלב והאנרגיה אל אותם התנהגויות מתוך הבנה שאלה נדרשות לרווחת הכלל, רוב המכשולים נעלמים והשינוי מתרחש. אם היו אומרים לנו שפסולת פלסטיק גורמת לקורונה, האם היינו רואים את כל האריזות והמוצרים החד-פעמיים נעלמים מהעולם בכמה ימים? גם ברמת המדינה התרחשו לא מעט שינויים שעד לא מזמן נראו לנו לא אפשריים - דמי אבטלה לעצמאיים, עבודה מהבית במגזר הציבורי, למידה מרחוק בבתי הספר. כל אלה הם דברים שידענו עוד קודם שהם חיוניים ומיטיבים, אבל לפני משבר הקורונה הם היו פשוט תקועים. לפני מספר שנים היה נראה ממש מופרך שמדינה תחלק משכורת בסיסית לכל אזרח (Universal basic income) ובטח שלא חשבנו שהראשונה שתעשה את זה תהיה ארה"ב. אבל זה קרה - כל אזרח בארה"ב קיבל צ'ק ללא קשר להכנסה או למספר הילדים. הקורונה מוכיחה לנו שגם השינוי הסביבתי הוא לגמרי אפשרי - הקורונה הצליחה בכמה חודשים לעשות מה ששיחות האקלים, ועדות, ארגונים ופעילים מנסים לעשות כבר שנים ללא הצלחה. אנחנו רואים הפחתה ניכרת בפליטות גזי חממה, השמיים בבייג'ינג התבהרו, הנחלים צלולים ובעלי החיים משגשגים לראשונה מזה שנים. כל מה שהוא לא בר-קיימא קורס עכשיו - איזה שיעור נהדר על קיימות. 5. זה בידיים שלנו - בחירה מודעת בפעולות מיטיבות בזמנים של שיבוש, קשה לדעת מה הדבר הנכון לעשות. כל מה שלמדנו ואנחנו כבר יודעים לא בהכרח רלוונטי לנסיבות החדשות. זה מצריך מאיתנו להרפות מהתכניות הקודמות ולהיות בתשומת לב למה שקורה כרגע, להתאים מחדש את האסטרטגיות והפעולות תוך שיתוף פעולה של כל הגורמים. אנחנו צריכים להיות גמישים, להסכים לשנות ולהשתנות במהירות, ולהיות נוכחים בכאן ועכשיו ולקבל החלטות חדשות על פי הצורך. אנחנו רואים התגייסות מדהימה של כל העולם בטיפול במשבר ומניעת התפשטות הנגיף. אנחנו צריכים לקחת את אותה ההתגייסות ושיתוף פעולה לפתרון משברים נוספים שאחנו מתמודדים איתם: משבר האקלים, משבר הפליטים העולמי, מלחמות עקובות מדם שמתרחשות במשך שני ועוד. המשבר עוד לא הסתיים אך הקורונה כבר שינתה את חיי האנושות כולה, היא השפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו, נגעה בכל תחומי החיים שלנו, אנחנו לא יודעים האם ומתי החיים יחזרו להיות כמו שהכרנו אותם. אנחנו מתחילים עכשיו חיים חדשים, שיש בהם אתגרים חדשים ויש בהם הזדמנויות חדשות, ויש בהם גם סדק שנוצר מהסערה שהקורונה חוללה, שאפשר לנצל אותו לשינוי מיטיב, אישי ומערכתי, אם רק נסכים לחשוב אחרת, לפתוח את הלב ולפעול ביחד.

עיצוב ותכנון מעגלי

לפני כמה שבועות פורסמה הידיעה שפיליפינים החזירה, לאחר ויכוח של 6 שנים, 1,500 טונות של פסולת בחזרה לקנדה. קנדה שלחה את הפסולת למיחזור בפיליפינים, אך התברר כי מדובר בפסולת ביתית רגילה שלא ניתנת למיחזור. קנדה סירבה לקבל את הפסולת חזרה ו69 מכולות מלאות אשפה נתקעו בנמל בפיליפינים למשך כשש שנים. [הידיעה ב'הארץ'] מי אחראי על המיחזור? מדינות מערביות רבות שולחות אשפה למיחזור במדינות מתפתחות ועניות. 50% מפסולת הפלסטיק של ארה"ב מגיעה אל מלזיה, ובנוסף פסולת מבריטניה, אוסטרליה, יפן, צרפת, קנדה, בלגיה, וגרמניה (וכנראה עוד מדינות). הידיעה הזו גרמה לי לחשוב על המודל הקיים בו פסולת פלסטיק היא בעיה של המדינה. הרי, המדינה היא לא זו שייצרה את מוצרי הפלסטיק, היא גם לא זו שמכרה אותם או הרוויחה עליהם, למה היא זו שצריכה לטפל בו ולשאת בהוצאות? איזה תמריץ יש לבעלי המפעלים וליצרני המוצרים להפסיק את השימוש בפלסטיק אם ברגע שזה יוצא מהמפעל שלהם הם לא נושאים באחריות או בעלויות? היצרנים משתמשים בפלסטיק למוצרים שונים ולאריזות שונות ואנחנו רוכשים את זה בלית ברירה כמעט. מאוד קשה ללכת לסופר או לקניון ולמצוא סל מוצרים שאינו מכיל אריזה מפלסטיק או ניילון, פשוט כי כנראה שזה הפיתרון הקל והזול עבור היצרנים, ואף אחד לא דורש מהם לקחת אחריות או לשלם על זה. ומי נתקע עם המון פלסטיק בבית? אנחנו, הצרכנים, שמגלגלים את זה אל רשויות המדינה. ומי משלם על המיחזור? אנחנו, הצרכנים, שכספי המיסים שלנו מממנים את הטיפול בפסולת. ובקיצור, הם מרוויחים, אנחנו משלמים, עניי העולם סובלים וכדור הארץ נהרס. לעצב עולם טוב יותר כולנו התרגלנו כבר שהבגדים שאנחנו קונים מתבלים מהר יותר מבעבר, שמכשירי החשמל מתוכנתים להתקלקל יום אחרי שהאחריות יצרן מסתיימת ושנעליים מחזיקות בדיוק לעונת אחת. ולא, זה לא סתם בראש שלכם, כשלמדתי עיצוב טקסטיל בשנקר הסבירו לנו על ההבדלים המכוונים בין איכויות הבדים שהיו מייצרים פעם לבין איכות הבדים שמייצרים היום בתעשייה. ומה עושים עם בגדים ומצעים שפשוט התבלו ואי אפשר להשתמש או להעביר ליד שנייה? בבתי ספר לעיצוב (למדתי גם בבצלאל (עד 2010) וגם בשנקר (עד 2015)) לא מלמדים אחריות חברתית או סביבתית. לא מתעסקים בסוגיות של אתיקה ומוסר בתהליך העיצוב או הייצור ובטח שלא לאחר השימוש. למשל, מן הראוי שבמהלך 4 שנות לימודים אינטנסיביים בעיצוב טקסטיל, יעלה נושא הניצול במפעלי ייצור הטקסטיל במזרח- אבל לא, לא עלה. אפילו לא פעם אחת. דוגמא נוספת, רק אחרי מחאה ומאבק של סטודנטים ופעילים חברתיים ביטלו את "קורס פרוות" בשנקר (ב2014) אבל השאירו את "קורס עור". למרות שבקורס חומרים למדנו שדמוי העור והפרווה היום כל כך איכותיים, מתוחכמים, נעימים ויפים שאין שום סיבה להמשיך להתמש בחומרים מן החי. התמונה של ים המלח לקוחה מפה: http://arvindpariti.blogspot.com הסקיצה והסריג הם שלי. עיצוב מעגלי נייק, יחד עם סטודנטים וסגל של האוניברסיטה לאמנות של לונדון, ובהשראת Global Fashion Agenda יצרו מדריך שנקרא "Circularity: Guiding the Future of Design" . המטרה של המדריך היא ליצור מוצרים שחיים יותר זמן, עם מחשבה על היום שאחרי. נייק לא עשו את המדריך הזה עבור המעצבים שלהם. זאת אומרת כנראה שגם למעצבים שלהם, אבל המדריך הזה נפרש על גבי אתר שלם וייעודי לזה, וניתן להורדה כ-PDF, במטרה לספק למעצבים ולמפתחי מוצרים שפה משותפת של מעגליות. זו דוגמא נהדרת ליצירת ערך משותף, כחלק מאסטרטגיה עסקית- חברתית- סביבתית של נייק. לא מדובר בפעילות שמנותקת מהעשייה העסקית שלהם, אלא אסטרטגיה חברתית-סביבתית שמוטמעת בתוך האסטרטגיה העסקית-כלכלית. בדרך הזו, נייק מוסיפים ערך לחברה שלהם, גם חברתי וגם כלכלי, וממצבים את עצמם, גם בתחום הזה, כאוטוריטה. מדובר במדריך סופר כנה, מפורט ועשיר, שניכר כי הושקעו בו המון שעות של מחקר, פיתוח מתודות, כתיבה, עריכה, עיצוב, צילום ועוד ועוד. וכמו כל דבר של נייק - הוא עשוי פשוט טוב, יפה, ברור ואיכותי. המדריך מורכב מ- 10 פרקים : בחירת חומרי הגלם, מחזור המוצר (חשיבה על היום שאחרי), צמצום פסולת, התפרקות ופירוק, כימיה ירוקה , שיפוץ, ורסטליות של המוצר, עמידות, אריזות מעגליות ואף פרק שלם מוקדש למודלים עסקיים חדשים מתוך ההבנה שלהם שהאסטרטגיה הזו צריכה להיות מגובה במודלים עסקיים. מדהים, כבר אמרתי? כל פרק מתחיל בסרטון קצר, לאחריו יש שאלות מנחות לחשיבה ומענה לפני או במהלך פיתוח ועיצוב המוצר, לצד מקרי בוחן אמיתיים של חברות מוכרות (Eileen Fisher ,Levis, FashNerd ועוד) ולבסוף הצעות להשראה. מושלם. התובנות שלי: 1. הנושא של קיימות ועיצוב ותכנון מעגלי חייבים להיכנס לתכניות הלימודים במקצועות העיצוב. וכן, גם הנושא של אחריות חברתית - מי מייצר את חומרי הגלם ובאיזה תנאים? חייבים ללמד סטודנטים לשאול את השאלות האלה. 2. כשלמדתי בבצלאל ובשנקר כל מה שעיניין את המרצים שלי היו שיקולי אסתטיקה ועיצוב. ממש לא עיניין אותם שעשיתי קולקציית בדים שלמה בהשראת ים המלח להעלאת המודעות למצבו, או שתליתי כאפייה אדומה עם 10 חורים גדולים לציון כל אחת מהנשים שנהרגו באותה שנה על רקע "כבוד המשפחה". המרצים חייבים להבין שהשיח משתנה, ועיצוב ותכנון הם לא רק אסתטיקה. 3. מעצבים ומתכננים חייבים להרכיב משקפיים נוספות, ללמוד לשאול שאלות, ולהכניס שיקולים חברתיים וסביבתיים לתוך קבלת ההחלטות העיצוביות-תכנוניות שלהם. חייבים. 4. זה לא חדש, אבל חייבת לשתף, שהמעבר שנייק עשו אל טכניקת הסריגה פשוט מרגש את הסרגנית שבי.

אתם יודעים מה הכסף שלכם עשה (בקיץ האחרון)?

כלים ושיטות למדידה וניהול כלכלי נכון מאוד נפוצים. פעם מאזן חודשי שכזה היה כלי ששמור לעסקים בלבד, אבל מזמן גם משקי הבית ואנשים פרטיים מודדים את ההשפעה הכלכלית של הפעולות שלהם - כמה כסף הכנסנו בתקופה הזו, כמה הוצאנו, וכמה נשאר. לצד זה, השירותים הבנקאיים התחילו לספק לנו דוחות ולהנגיש לנו את הנתונים שלנו - חברות כרטיסי האשראי שולחות לנו דו"ח חודשי עם נתונים והשוואות, האפליקציה בבנק מחשבת לנו מה יהיה העודף (או גירעון) בסוף החודש, אפליקציות ומיזמים חדשים בתחום צצים כמו קורקינטים באבן גבירול. ומה עם המאזן חברתי-סביבתי? המגמה של תאגידים ועסקים המתחילים למדוד גם את ההשפעה החברתית- סביבתית של הפעולות שלהם, ולא רק את מאזן הרווחים מתרחבת בשנים האחרונות, ועכשיו זה מגיע גם אל הצרכנים הפרטיים. יותר ויותר אנשים רוצים להרוויח ולהתפרנס משירותים ומוצרים שעושים טוב בעולם, ולא להפך. אני שומעת לא מעט עובדים פוטנציאליים שבודקים האם הם מתחברים למוצר ולהתנהלות אחראית של החברה לפני שהם מתחילים לעבוד בה, הם לא משאירים את האחריות אצל המנכ"לים ובעלי המניות, אלא הופכים אחראיים בעצמם למקומות בהם הם משקיעים אנרגיה, זמן וידע. ההשפעה של הכסף שלנו ההשפעה שלנו על העולם היא רחבה יותר מאשר תרומות, התנדבות או אחריות על הדרך בה אנחנו מרוויחים כסף. מיזם פינטק חדש בשם Doconomy, ביחד עם חברת האשראי מאסטרקארד, משיקים בשבדיה שירות פיננסי חדש ששם דגש על האימפקט הסביבתי של הצרכנים הפרטיים. המודל העסקי-סביבתי מציע למשתמשי השירות כרטיס אשראי מיוחד של מאסטרקארד, עשוי חומרים מתכלים וללא פס מגנטי (הראשון בעולם), שיאפשר להם לקבל דו"ח חודשי בו יסופק מידע על טביעת הפחמן של המוצרים שהם צרכו באותו חודש. השירות DO עובד בשני כיוונים ההשפעה הסביבתית של ההוצאות שלנו - המערכת בוחנת את הרכישות ומחשבת על סמך טביעת הפחמן הכללית של התעשייה של המוצרים שקניתם ומנגישה את המידע בדו"ח החודשי על מנת לעלות את המודעות ולהוביל שינוי בהרגלי הצריכה. הנגשת השקעות בעלות אימפקט סביבתי - המשתמשים יוכלו "לקזז" (מאוד לא אוהבת את המילה הזו בהקשר הזה) את טביעת הפחמן שלהם על ידי השקעה בקרנות ופרויקטים שונים של האו"ם שיש להם השפעה סביבתית- חיובית. בדו"ח החודשי יקבלו המשתמשים דיווח פיננסי מהקרן, לצד מידע על השינויים והאימפקט שההשקעות הניבו. התובנות שלי: 1. כבר כמה שנים שאני פועלת להעלאת המודעות לצרכנות אחראית חברתית-סביבתית ולכן המיזם הזה משמח אותי מאוד. לכל פעולה שלנו יש אדוות השפעה ואימפקט - גם בדרך בה אנחנו מרוויחים כסף וגם בדרך בה אנחנו מוציאים כסף וכדאי להיות מודעים לזה. 2. בגלל שהשירות הזה לא מתלבש על כרטיסי האשראי שכבר נמצאים בארנקים, אלא מצריך הרשמה לשירות באופן אקטיבי, אני מניחה שרוב הצרכנים שיירשמו הם אותם האנשים שכבר בעלי מודעות ופועלים למען הסביבה. כולי תקווה שכרטיס האשראי החדש יהיה אטרקטיבי וילווה בקמפיין מתאים שירתום את כלל האוכלוסיה. 3. מודעות היא צעד חשוב ומבורך, אבל זה ממש לא מספיק כדי להוביל שינוי בהתנהגות צרכנים. אני מקווה שלצד דו"ח הנתונים יונגשו גם כלים ושיטות לשינוי אמיתי בצריכה וצמצום אקטיבי של טביעת הפחמן ולא רק הוצאה נוספת בדמות השקעה בקרנות אימפקט. 4. הייתי שמחה לראות את אותו הדבר גם בהקשר החברתי - מי ייצר את המוצרים שאנחנו רוכשים ובאיזה תנאים. תארו לכם שהייתם מגיעים לקנות דירה והייתם מקבלים דו"ח כמה פועלים נפצעו או נהרגו במהלך הבניה שלה - חושבים שזה היה עושה שינוי? ועד שהשירות הזה יגיע לישראל (מי יודע עוד כמה שנים) - אל תמעיטו באימפקט שלכם - תשאלו קצת יותר שאלות אחראיות על המוצר לפני שאתם פותחים את הארנק, כי לכסף שלכם יש כוח להשפיע. לכתבה בנושא> https://www.calcalist.co.il/…/arti…/0,7340,L-3764025,00.html לאתר המיזם> https://doconomy.com/

האסטרטגיה החדשה

הרשות לחברות ממשלתיות מיישרת קו עם המגמה העולמית ומקדמת תכניות בעלות ערך משותף וקושרת אותן לבונוסים השנתיים של החברות. יעקב קוינט, מנהל רשות החברות, הנחה את הדירקטוריונים לדון במיזמים בעלי ערך משותף, בהם המטרות העסקיות-כלכליות משיאות גם תועלות חברתיות, סביבתיות או לאומיות. "הערך המשותף אינו בגדר פילנתרופיה או אף אחריות תאגידית, אלא שהוא כאמור נועד לייצר ערך כלכלי בד בבד עם הערך החברתי" הוא כותב. הרשות הגדילה והציגה לחברות הממשלתיות דוגמאות למיזמי ערך משותף בעולם וצירפה רשימת רעיונות לשיתופי פעולה עם ארגונים חברתיים וציבוריים בארץ. מספר תובנות: 1. מדובר במגמה עולמית - קרנות מדד ידועות כמו סטייט סטריט, ואנגארד ובלק רוק החלו לדרוש מחברות למנות נשים ונציגי מיעוטים אתניים לדריקטוריון ולהתחיל להתייחס לשאלות כמו ערך, ייעוד ותועלות לטווח ארוך. 2. עוד בעולם - מרטין ליפטון, קפיטליסט מושבע, שיגר לפני כמה חודשים מכתב ללקוחותיו - תאגידים, גופים מוסדיים וקרנות ענק והסביר כי על הדריקטוריונים לדאוג לרווחת כל בעלי העיניין - עובדים, ספקים, לקוחות והקהילה בכללותה. ליפטון כתב שיש לעלות את המודעות ל ESG ראשי תיבות של סטנדרטים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי. 3. שמחה לקחת חלק ולעבוד לצד נשים מוכשרות שמובילות את המהלך הזה באוניברסיטת תל אביב, מגבשות אסטרטגיה חברתית-סביבתית-לאומית בגוף כזה גדול וחשוב באופן דמוקרטי ודואגות ליישמה לטובת החברה בישראל. 4. לא רק שתועלות חברתיות-סביבתיות לא פוגעות ברווח הכלכלי, להיפך - אסטרטגיה חברתית היא מנוע לצמיחה, ליצירת חדשנות, פיתוח מקורות הכנסה חדשים ושיפור הפיריון. 5. לאסטרטגיה כזו יש אדוות השפעה נוספות: יחסי ציבור חיוביים, שיפור דעת הצרכנים והמשקיעים על החברה, שיפור רמת שביעות הרצון של העובדים ועוד. לכתבה: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001285626

הסטורי של אווה - בזוי או ראוי?

גם אני הרגשתי כיווץ בבטן כשראיתי שלט ענק בתל אביב בגווני ורוד וצהוב שמתנוססת עליו המילה שואה, אבל כבר כשיצאו הקטעים הראשונים של הסטורי של אווה הבנתי שמדובר במשהו אחר. המון ביקורת הופנתה כלפי הפרויקט- יש הטוענים שמדובר בזילזול והוזלת השואה, שזה לא צריך להיות במקום של לייקים, סלפי ולבבות, אחרים חוששים שהנוער לא יבין שאז לא היה אינסטגרם או שיתחילו לעשות סלפי במחנות השמדה. התובנות שלי: 1. אינסטגרם הוא רק כלי. הוא לא טוב או רע - הוא ערוץ, וככזה אפשר דרכו לפרסם, לחשוף ולעלות מודעות לדברים חשובים או לדברים חשובים פחות. הפעם הם בחרו בדבר חשוב מאין כמותו. 2. כמו שעוסקים בשואה בכל מדיום אחר - קולנוע, סדרות טלויזיה, ספרים ועוד - אין סיבה לא לעסוק בשואה וליצור תוכן במדיום בעל ההשפעה והחשיפה הגדולה ביותר היום (בגילאי בני נוער). למה לא לדבר על השואה היכן שהנוער נמצא היום, כל עוד זה נעשה בצורה מכבדת ורצינית? פעם הנוער היה שורץ בקולנוע, היום הם באינסטגרם. מה ההבדל? 3. השואה קיימת באינסטגרם הרבה לפני אווה - כנראה שפתיחת פרופיל האינסטגרם של אנה פרנק לא לווה בקמפיין אגרסיבי ושלטים במרכז תל אביב, אבל החל מאפריל 2015 העמוד שנפתח על שמה מעלה תמונות שלה ושל משפחתה ותוכן נוסף שקשור אליה ואל השואה. 4. אני הולכת לדבר על הסטורי של אווה בהרצאה שלי "שיווק ככלי לשינוי חברתי בעידן החדש", כי זו דוגמא נהדרת לשימוש בכלים שיווקיים קיימים למטרות חברתיות וחשובות. ואם הכלים קיימים למה שלא נעשה איתם גם טוב ונעלה מודעות לדברים כל כך חשובים? 5. זה לא משנה מה נגיד, הבית הלבן שיתף את הסטורי של אווה (וגם גל גדות), הניו יורק טיימס כתב על זה (וכל מגזין נחשב בעולם כתב עליהם), מניחה שגם דובר ברבות ממהדורות החדשות בעולם, נכון לכרגע כמעט חצי מיליון עוקבים אחרי הסטורי של אווה- הם את המטרות שלהם השיגו.

[פוסט עשירי בסדרה] Lean Canvas: יתרונות

יתרונות המובהקים הוא האחרון, והוא גם הכי קשה לפיצוח. אחרי שהבנו מי הם קהלי היעד השונים של המיזם וזיהינו והגדרנו מה הבעיה האמיתית איתה הם מתמודדים, אחרי שיצרנו פיתרון חדשני וטוב עבורם בעל הצעת ערך ייחודית, אחרי שגיבשנו ערכי מדידת הצלחה, החלטנו על דרכי תקשורת מיטיבים והבנו מה העלויות וההכנסות הצפויות - הגיע הזמן להסתכל רגע פנימה, לנתח את הסביבה הפנימית שלנו ולענות לעצמנו על השאלה - "למה אנחנו?" שכשאנחנו מדברים על יתרונות מובהקים אנחנו לא מדברים על יתרונות תחרותיים, כי במציאות של היום הסביבה התחרותית משתנה מהר ויתרונות תחרותיים של היום יכולים להיות חסרונות של מחר. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי בעסק חברתי, כמו בכל שלב ושלב בקנבס, אנחנו צריכים לחשוב על היתרונות שלנו פעמיים - פעם אחת להבין מה הם היתרונות המובהקים בהקשר למודל העסקי ומה הם היתרונות המובהקים בהקשר למודל החברתי. למה דווקא אנחנו יכולים לפתור את הבעיה החברתית הזו ולהוביל לשינוי? מה יש בנו, בארגון/ בצוות, שמהווה יתרון בנושא? מה היתרונות שלנו בייצור והענקת הצעת הערך העסקית ללקוחות שלנו? היתרונות העסקיים לא יכולים להישען על היתרונות החברתיים (ולהפך). זה שיש לעסק גם מודל חברתי זה לא יתרון מובהק, אלא אם הוא משפיע ישירות על הפיתרון המוצע והצעת הערך. גם המודל החברתי, בשביל להצליח, חייב לעמוד בפני עצמו ולהיות בעל יתרונות מובהקים משלו. מה יש בך שאין באחרים? יתרונות מובהקים הם הדברים שיש רק לנו ואף אחד לא יכול להעתיק בקלות או לקנות את זה. אלה כמה דוגמאות של יתרונות מובהקים - ידע מעמיק בנושא הרלוונטי, מיומנות קריטית לתחום של הבעיה, מיתוג כמומחה או אוטוריטה בתחום, צוות מהחלומות, השפעה גדולה ברשת, קהילה, שותפים ושותפויות אסטרטגיות. מה הוא הדבר שמעמיד אתכם במקום שאתה מבין טוב יותר את הבעיה, יכולים לייצר טוב יותר את הפיתרון ולהמשיך ולחדש פתרונות נוספים בעתיד? סיפור לסיום זוכרים את BLEND cafe רשימת בתי הקפה החברתיים בישראל? הרעיון ליצור את הרשימה הזו עלה כשישבתי בפעם הראשונה בבית קפה שממש אהבתי. לפני כמה שבועות רציתי ליסוע לשם שוב, אחרי תקופה שלא ביקרתי בבית הקפה, ליתר ביטחון בדקתי בגוגל שזה עדיין פתוח ונסעתי. איך שהגעתי לבית הקפה הרגשתי שמשהו מוזר קורה. קודם כל, בית הקפה היה די ריק - דבר שלא ראיתי באף אחת מהפעמים שהייתי שם קודם לכן. בנוסף, הייתה תחושה מוזרה כזו, כאילו קצת עצובה, אוירה שונה לגמרי מהאוירה שהייתי רגילה אליה. אני נמצאת בבית קפה באותו מיקום, אותו שם, אותו עיצוב עם אותם רהיטים, פחות או יותר אותו תפריט - אבל משהו פשוט מרגיש לי שונה. שיחה קצרה עם המלצרית גילתה לי שפשוט התחלפו הבעלים. בבת אחת הבנתי מה היה הקסם של המקום שהביא להצלחה כל כך גדולה לבית הקפה הזה, שלמרות שהוא ממוקם במקום די נידח (בתוך דיור מוגן לקשישים!) תמיד תמיד היה מלא בלקוחות עם אוירה שמחה וכיפית - היתרון המובהק של העסק היה בעלת הבית. למרות שלא הכרתי אותה אישית, והיא לא תמיד הייתה נוכחת כשביקרתי שם, היה לה יתרון מובהק שאף אחד לא יכול להשיג או לקנות והוא האישיות שלה והאוירה שהיא השרתה על המקום ועל החוויה של הלקוחות. אגב, מיד כשהבנתי שבית הקפה לא בבעלותה בדקתי אם היא פתחה בית קפה במקום אחר - עד כדי כך הייתה לה השפעה על החוויה שלי. לצערי, היא לא. אולי בעתיד. שאלות מנחות מה גורם למיזם להתבלט? מה מעמיד את המוצר/ שירות מעל לאפשרויות האחרות הקיימות בשוק? מה הם הנכסים של המיזם ושל היזמים שלא ניתן להעתיק בקלות? מה הדבר שעוזר לכם להבין טוב יותר את הבעיה, לייצר פתרון טוב יותר ולהמשיך ולחדש כל הזמן?

[פוסט תשיעי בסדרה] Lean Canvas: ערוצי תקשורת

הפוסט השמיני בסדרה: תזרים ההכנסות הפוסט העשירי בסדרה: יתרונות ערוצי התקשורת הם הערוצים דרכם קהלי היעד שלנו ייחשפו אלינו, יקנו מאיתנו ויישארו עימנו בקשר. בבלוק הזה אנו נתאר איך אנחנו מתכוונים להגיע אל קהל היעד, לתקשר איתו, לעזור לו להעריך את הפתרון שלנו ולרכוש מאיתנו. ערוצי התקשורת הם חלק חשוב בפיתוח הזדמנויות עסקיות. דרך ערוצי התקשורת אנחנו יוצרים מערכת יחסים עם הלקוחות שלנו. עיצוב מערכת היחסים עם הלקוחות תשפיע על החוויה הכוללת שלהם מהמוצר או השירות שלנו, עלינו ליצור את החוויה הטובה ביותר עבורם. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי סוגי ערוצי תקשורת הערוצי תקשורת שלנו עם הלקוחות שלנו יכולים להיות פיזיים ויכולים להיות דיגיטליים. הערוצים הפיזיים שאנחנו יכולים להשתמש בהם הם חנות או נקודות מכירה, פגישות אחד-על-אחד, כנסים, הרצאות, אירועים ועד חלוקת פליירים או קופונים וכו'. ערוצי התקשורות הדיגיטליים שעומדים לרשותנו הם רבים - חנות וירטואלית, מדיות חברתיות, אפליקציות, טלמרקטינג, וואטסאפ, בלוג, פודקאסט ועוד. אנחנו רוצים לתקשר עם הלקוחות שלנו בצורה מיטבית, ולכן נבחר את הערוצים הנוחים והטובים ביותר להם. באיזה ערוץ הלקוחות שלנו רגילים לתקשר? איפה אנחנו יכולים למצוא אותם? 3 תקופות זמן של קשר עם קהל היעד לפני שהפכו ללקוחות – אנחנו רוצים שקהל היעד ייחשף אלינו ואל המוצר או השירות שלנו, שיהיה מודע לקיומנו ולעזור לו להעריך את הפתרון והצעת הערך הייחודית שלנו. בזמן הפעילות החברתית או הרכישה - קהל היעד פוגש באנשי הצוות או באנשי המכירות או נכנס לאתר/ אפליקציה שלנו. לעיתים הרכישה לא מתבצעת ישירות מאיתנו. מה הם כל הדרכים בהם אנחנו מאפשרים לרכוש מאיתנו? מה הם כל הדרכים לקבל מאיתנו את הצעת הערך החברתית שלנו? לאחר הפעילות החברתית או הרכישה- אנחנו רוצים לספק תמיכה, לקבל משוב, לשמור על קשר ולתת להם סיבות להמליץ עלינו ואף להמשיך ולרכוש את המוצר או השירות. איך אנחנו ממשיכים לתת תמיכה למוטבי הפעילות החברתית? המדריך המלא ליזמים חברתיים נתאים את התוכן לזמן, לקהל היעד ולערוץ בכל אחת מתקופות הזמן אנחנו נשתמש בערוצים שונים על מנת לתקשר ביעילות עם קהל היעד שלנו. אנחנו גם נשתמש בערוצי תקשורת שונים בשביל להגיע אל קהל היעד החברתי וערוצים אחרים כדי להגיע אל קהל היעד העסקי. התוכן והמסרים צריכים להיות מותאמים אישית לכל קהל יעד ולכל ערוץ בנפרד. זיהוי ערוצי התקשורת המיטבים הוא קריטי, אנחנו רוצים שקהל היעד שלנו ייתקל בנו, ישמע עלינו, ידע מה אנחנו מציעים ושיהיה מרוצה מהשירות ומהתקשורת איתנו בכל שלב ושלב. שאלות מנחות איך קהל היעד יישמע עלינו או ייחשף אלינו? איפה אנחנו יכולים "לפגוש" את קהל היעד שלנו בקבוצות? איפה הוא מבלה, מה הוא קורא, איפה הוא נמצא בדרך כלל? איך אנחנו עוזרים לקהל היעד להעריך את הצעת הערך שלנו? איך אנחנו עוזרים לו להעריך את האמפקט החברתי שלנו? האם קהלי היעד שולטים בטכנולוגיה? האם הם יודעים קרוא וכתוב (ובאיזו שפה)? האם הם ניידים? רצוי לחשוב על נגישות כבר מההתחלה. כיצד אנחנו מאפשרים ללקוחות לרכוש מוצרים ושירותים מאיתנו- האם אנחנו מוכרים להם ישירות? עם מי נוכל לשתף פעולה כדי להרחיב את נקודות המכירה? איך אנחנו מספקים תמיכה לאחר המכירה? איך אנחנו שומרים על קשר כדי שיחזרו ויקנו? מה המידע שקהלי היעד שלנו צריכים או רוצים לאחר מכן? איך נוודא את שביעות רצונם?

[פוסט שמיני בסדרה] Lean Canvas: תזרים ההכנסות

תזרים ההכנסות הוא האסטרטגיה של הארגון ליצירת הכנסות ורווחים. בשלב הזה אנחנו בודקים מה הם מקורות ההכנסה, מה צפי ההכנסות והאם ההכנסות יהיו מספיקות כדי לכסות את העלויות לייצר רווחים למיזם. תזרים ההכנסות צריך להיות בהיר וברור ככל האפשר. לכן, לא מספיק לרשום מה הם מקורות ההכנסה השונים, חשוב לציין גם את התמחור למוצר או השירות ואת תחזית מחזורי ההכנסות מכל מוצר ומכולם יחד. תזרים ההכנסות בעסק חברתי הוא זה שמאפשר לנהל את העסק ובמקביל לקיים את הפעילות החברתית. תזרים הכנסות הכרחי לבניית יציבות והמשכיות עסקית וחברתית לאורך זמן ויצירת שינוי חברתי משמעותי. מעצם הגדרתו, עסק חברתי מייצר את רוב הכנסותיו מהפעילות העסקית. עם זאת, הוא צריך לייצר גם רווחים חברתיים, ובשביל שזה יקרה עלינו להבין מה הן העלויות של הפעילות החברתית ומה המציאות בסביבה העסקית. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי הבנה מעמיקה של השוק - מה קורה אצל אחרים? הדבר הקריטי ביותר הוא בדיקה מעמיקה של הענף העסקי בו רוצים להקים את המיזם. מה אנחנו יודעים על המציאות העסקית של הענף? על פוטנציאל יצירת הרווחים? האם שולי הרווח גבוהים מספיק לממן את העלויות העסקיות והפעילות החברתית? שיקוף והבנה של המציאות יכולה להועיל בקבלת ההחלטות. אם לעסק כלכלי-פרטי בענף יש פוטנציאל נמוך להצליח, לעסק חברתי באותו תחום כמעט ואין סיכוי לייצר מספיק רווח כדי לכסות את עלויות הפעילות החברתית ממכירת מוצרים או שירותים בלבד וללא מקורות הכנסה משמעותיים נוספים. הנחה כי למודל החברתי אין עלויות נוספות או שהעלויות אפסיות היא מוטעית, אותו הדבר לגבי מחשבה שעסק חברתי יכול להצליח היכן שעסק כלכלי נכשל בגלל היותו חברתי בעל ערך מוסף. המודל הכלכלי של העסק החברתי חייב להצדיק את עצמו בכוחות עצמו. המדריך המלא ליזמים חברתיים אם תזרים ההכנסות הוא האסטרטגיה שלנו ליצירת רווחים, מודל התמחור הוא הטקטיקה בה נשתמש על מנת לקבוע את המחירים בעסק. על מנת לגשת למלאכת התמחור עלינו להבין מה הערך שהמוצר שלנו מייצר עבור הלקוחות, כמה הבעיה גדולה ללקוחות וכמה הם מוכנים לשלם עבור הפיתרון. לבסוף, נוכל לאמת את הנתונים על ידי בדיקה של השוק - כמה הלקוחות משלמים היום על הפיתרון? איזה ערך הם מקבלים בתמורה? כיצד הם משלמים? בדיקה נוספת יכולה להיות - כמה הלקוח משלם על כך שאין לו פיתרון ראוי לבעיה? שאלות מנחות כמה הלקוחות משלמים היום על הפיתרון? איזה ערך הם מקבלים בתמורה? כיצד הם משלמים? כמה הלקוח משלם על כך שאין לו פיתרון ראוי לבעיה? איזה יתרונות של המוצר יעודדו את הלקוחות לשלם עבורו? מה היכולות של הלקוחות לשלם? האם אנחנו יכולים לפרק את התזרים להכנסות שהגיעו מהפעילות העסקית והכנסות שהגיעו מהפעילות החברתית? מה תזרים ההכנסות הפוטנציאלי של עסק דומה בענף? האם נוכל לכסות בעזרתו גם עלויות חברתיות? איזה מקור הכנסות מתמשך יכול להיות קשור גם לרווח החברתי שאנחנו מייצרים ואיך אנחנו מעריכים את זה? רוצה שאבנה איתך מודל עסקי - חברתי נכון?

[פוסט שביעי בסדרה] מבנה העלויות

מבנה העלויות מתייחס לכל סוגי ההוצאות והעלויות שנובעות מהפעלת העסק והיחס בינהן, ונותן לנו תמונה רחבה לעלות הכוללת של ייצור הערך, אספקתו ללקוח וייצור הכנסות. לאחר הגדרת מבנה העלויות נוכל לבדוק אל מול תזרים ההכנסות הצפוי (הבלוק הבא במודל) האם המודל העסקי-חברתי שלנו הוא בר-קיימא (ההכנסות עולות על ההוצאות) או שיש לחזור ולהכניס שינויים במודל כך שהמספרים יתאימו. מבנה העלויות משמש לנו גם ככלי לקביעת מחירים, לשליטה בהוצאות ולניהול טוב יותר של תזרים העסק ולכן הוא שלב מאוד חשוב. בהגדרת מבנה העלויות יש לנו שני סוגים של עלויות: עלויות קבועות ועלויות משתנות. עלויות קבועות הן העלויות שנותרות ללא שינוי ביחס להיקף העבודה והפעילות העסקית או החברתית. דוגמאות לעלויות קבועות הן שכירות של מקום פיזי (כולל ארנונה ומיסים נוספים), עלויות ביטוח, שכר הנהלה וכו'. עלויות משתנות הן העלויות הקשורות בקשר ישיר עם היקף המוצרים או השירותים שסופקו. דוגמאות לעלויות משתנות הן עלויות חומרי גלם, עלויות משלוח, עמלות סליקה וכו'. איך להבדיל בין עלויות קבועות לעלויות משתנות נגיד והעסק שלנו הוא מספרה לכלבים - יש לנו מקום פיזי עם אמבטיה גדולה וכל סוגי השמפו והסבון המיוחדים לכלבים. המספרה שלנו פתוחה בין השעות 08:00 בבוקר ועד 18:00 בערב, ובכל חצי שעה מגיע לקוח-כלב אחר. יום אחד, כמה דקות לפני 18:00 בערב מגיעה לקוחה-פודלית שלא קבעה תור אבל מבקשת מאיתנו שנקבל אותה בכל זאת כי יש לה דייט חשוב והיא חייבת לסדר את התלתלים. אנחנו כמובן מסכימים מיד, כי דייט זה דייט ופודלית עם תלתלים מבולגנים זה באמת לא כיף. כדי להבין מה הן העלויות המשתנות במספרת הכלבים שלנו עלינו לחשב את העלויות הישירות במתן השירות ללקוחה-הפודלית הספציפית הזו. האם עלויות החשמל שלנו עלו כי באותו יום נשארנו עד 18:30? האם שילמנו יותר ארנונה? האם עלויות הביטוח שלנו עלו? כנראה שלא. מה כן - העלויות הישירות הם בחומרי הגלם (כמה מרכך צריך לתלתלים של פודל?), עלות הסליקה אם הייתה כזו, ועלות שכר עובדים. יכול להיות ששכחתי משהו, אף פעם לא הסתפרתי במספרה של כלבים:) [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי עלויות עסקיות לצד עלויות חברתיות מבנה העלויות צריך לקחת בחשבון את העלויות ייצור של הפיתרון העסקי ואת העלויות של הפעילות החברתית. אנחנו צריכים להבין מה העלויות הנדרשות להמשך הפעילות של המודל העסקי, ולפרק איזה מהעלויות הן תוספת עקב הפעילות החברתית. העלויות החברתיות הן אף פעם לא אפסיות או לא מורגשות. עלויות של המודל החברתי יכולות להיות- הכשרה ארוכה יותר, תמיכה (עלויות צוות תומך), פרודקטיביות נמוכה, ביצועים נמוכים יותר, יותר הפסקות, פחות שעות עבודה לעובד, ליווי סוציאלי, הדרכה מקצועית לצוות המנהל, הוצאות שכר גבוהות יותר, עלויות חומרי גלם גבוהות יותר, עלויות הערכה ומדידה של האימפקט החברתי, עלויות סחר הוגן ועוד. עלויות עסקיות אפשריות- מלא, משכורות, ציוד מכונות וכלים, תקשורת, ביטוחים, הוצאות משרדיות, שיווק ופרסום, כלי רכב ותחבורה, שירותים מקצועיים (עו"ד, רו"ח וכו'), הוצאות מימון, מיסים, פחת, הכשרה ועוד. שאלות מנחות מה הם כל הדברים שאנחנו צריכים לשלם עליהם בשביל להקים את העסק? מה הן העלויות הקבועות שלנו בעסק החברתי? מה הן העלויות המשתנות? מה היחס בינהן? איזה מהפעילויות בעסק לא היו מבוצעות אם לא היה מודל חברתי לעסק? מה העלויות הכרוכות בפעילויות אלה? מה המשאבים הדרושים כדי להשיג אימפקט חברתי? איזה מהמשאבים האלה לא היית צריך אם המיזם היה רק כלכלי? מה הן העלויות החשובות ביותר במודל העסקי ובמודל החברתי שלנו?

[פוסט שישי בסדרה] ערכי מדידה והערכה

מדידה והערכה הם כלים חשובים על מנת להגיע למטרות המיזם החברתי ולהמשיך ולהתקדם. מדידה והערכה מאפשרים לנו למדוד את התוצאות וההשפעה של הפעולות שלנו, לעקוב אחר ההתקדמות של המודל העסקי והמודל החברתי, ביחד ולחוד; ולקבל תובנות חשובות שיעזרו לנו להמשך. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי איך נדע שהצלחנו? השלב הראשון וההכרחי הוא קביעת הערכים. חשוב לקבוע מה אנחנו רוצים להשיג, מהי הצלחה עבורנו ומה אנחנו צריכים לבדוק כדי לדעת אם אנחנו בדרך הנכונה. כשאנחנו קובעים ערכים למודל העסקי הם בדרך כלל יהיו ערכים שמשקפים רווח כלכלי או נתונים אחרים המצביעים שאנחנו בדרך לשם. ערכי מפתח למודל העסקי יכולים להיות – מספר מבקרים או משתמשים, מספר המכירות החודשי, מספר הלקוחות החוזרים וכו'. מדידת התוצאות הסופיות כשאנחנו ניגשים לקביעת ערכים למדידה והערכה של המודל החברתי אנחנו חייבים קודם כל לשאול את עצמנו מה האימפקט החברתי שאנחנו רוצים לחולל? מה הן התוצאות החיוביות של ההשפעה החברתית? בדרך כלל מדובר בשינוי בחיי אנשים ולכן ערכי המפתח פחות מוחלטים מאשר מספרים פיננסיים. הערכים יכולים להיות שינוי בדפוסים או בהתנהגות, העלאת מודעות, הפחתת זיהום הסביבה וכו'. להורדת המדריך המלא ליזמים חברתיים שאלות מנחות מהי הצלחת המיזם עבורך? איך תדע שהמודל העסקי הצליח? איך תדע שהמודל החברתי הצליח? מה הן המטרות שיש להשיג? איזה נתונים יכולים להראות שאנחנו בדרך הנכונה? כל הפרטים על סדנת 'מרעיון טוב לעסק חברתי טוב' לבניית מודל עסקי חברתי ליזמים

[פוסט חמישי בסדרה] הצעת הערך הייחודית

הפוסט הרביעי בסדרה: הפתרון הפוסט השישי בסדרה: ערכי מדידה והערכה הצעת ערך ייחודית (UVP) חשובה מאוד מכיוון שהיא מהווה את "הרושם הראשוני" של העסק שלנו על הלקוח. הצעת הערך אינה מתארת את הפתרון ואינה טג- ליין או סלוגן של המותג. הצעת הערך הייחודית מתארת את המהות של הערך שיקבל הלקוח. או במילים אחרות – מה "יצא לו" מזה? [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי מה יקרה בסוף – אחרי השימוש במוצר או בשירות שלנו? הצעת הערך מתארת את התועלת הסופית, מה בסופו של דבר יקרה ללקוח לאחר שישתמש במוצר או בשירות. הדגש הוא על היתרונות והתועלות של המוצר, ולא על המאפיינים שלו. אנחנו צריכים לחשוב כמו קהל היעד שלנו, ואיך היתרונות האלה יראו מנקודת המבט של החיים שלו. אחרי שפיתחנו הבנה והיכרות עמוקה עם קהל היעד שלנו, הגדרנו מה היא הבעיה האמיתית איתה הוא מתמודד ומה הן הסיבות שבגללן הוא לא מסוגל להתגבר על הבעיה בעצמו, אחרי שהגדרנו מה הפיתרון הטוב ביותר לבעיה, אנחנו צריכים להבין איזה ערך אנחנו מייצרים עבורו ואיך הוא יתרגם את היתרונות של המוצר שלנו לראיית העולם שלו. מה- מי – למה הצעת ערך ייחודית היא מסר ברור המסביר מה שונה במוצר או בשירות שלנו ולמה זה שווה קנייה. הגדרה נכונה של הצעת הערך הייחודית עונה במשפט על השאלות מה, מי ולמה. 1. מה המוצר? בקצרה. 2. למי הוא מיועד? מי קהל היעד המפולח דרך הבעיה? 3. למה דווקא המוצר הזה? מה התועלות הסופיות שלו? המדריך המלא ליזמים חברתיים בעסק חברתי יש לנו הצעת ערך ייחודית כפולה. הצעת הערך החברתית היא הרווח והתועלות החברתיות הנוצרות מהפעילות החברתית. הצעת הערך שלנו היא לא הפעילות עצמה או המאפיינים שלה, אלא המהות - מה יקרה בסוף למוטבי הארגון? אחרי הפתרון, אחרי שיתגברו על הבעיה, איפה הם יהיו? מה יקרה להם בסוף הדרך? מה יקרה לילדים שלהם? ערך חברתי הוא לא הצעת הערך הייחודית הצעת הערך העסקית היא התועלת הסופית שהמוצר או השירות שלנו מייצרים עבור הלקוחות העסקיים, בלי קשר לערך החברתי המוסף. לפעמים טועים לחשוב שהמהות או היתרון של העסק החברתי הוא בערך החברתי שהוא מייצר, אך זה לא כך. המודל העסקי חייב לספק ללקוחות הצעת ערך ייחודית, אמיתית ותחרותית בהתאם לשוק על מנת להצליח להגשים את המטרות הכלכליות של העסק. לסיכום, הצעת הערך היא מסר אחד קצר וברור המסביר למה שווה ללקוח לקנות את המוצר או השירות שלנו. המסר צריכה להיות שונה, מושך ומעניין ולהתאים לתפקד ככתורת. אפשר לבחור מילות מפתח שמתאימות לערכים של המיזם ולשזור אותן בהצעת הערך. שאלות מנחות מהי הצלחת המיזם עבורך? איך תדע שהמודל העסקי הצליח? איך תדע שהמודל החברתי הצליח? מה הן המטרות שיש להשיג? איזה נתונים יכולים להראות שאנחנו בדרך הנכונה? כל הפרטים על סדנת 'מרעיון טוב לעסק חברתי טוב' לבניית מודל עסקי חברתי ליזמים הפוסט השישי בסדרה: ערכי מדידה והערכה

[פוסט רביעי בסדרה] Lean Canvas: הפתרון

הפתרון הוא מענה לשאלה הפשוטה "מה העסק עושה?" מדובר בתיאור של הרעיון של העסק החברתי באופן תמציתי המסביר איך נפתור את הבעיות של קהל היעד ומה תהיה החוויה שלו. בתיאור הפתרון חשוב להתייחס למאפיינים וליכולות העיקריות של המוצר או השירות לפתור את הבעיות המרכזיות של כל קהל יעד בנפרד. בעסק חברתי, כאשר יש לנו מודל חברתי ומודל עסקי, חשוב לתאר את הפתרון של כל אחד מהם בנפרד. מכיוון שלכל קהל יעד יש בעיה שונה אנחנו צריכים להתאים ולהגדיר את הפתרון כך שיעניק מענה ספציפי לבעיה. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי מודל בלי פתרון הוא מודל לא טוב עסק חברתי לא יכול להתקיים מפתרון לבעיה חברתית בלבד, וחייב לייצר מודל עסקי שבו יש פתרון ותועלת ללקוח העסקי שאינם נשענים על המודל החברתי. פתרון מעולה וחדשני לבעיה של הלקוח העסקי יאפשר לנו להגדיל את הסיכויים להצלחה כלכלית וחברתית. לעיתים, עסקים חברתיים מאמצים מודל עסקי מסיבות שונות - אלה המשאבים שקיימים, זה הידע שקיים, זה מה שהאוכלוסיה יכולה לייצר וכו'. ובכן, ברוב המקרים הם נכנסים לשוק רווי ומגלים כי למרות שהעסק הוא חברתי או ללא מטרות רווח ואף גם אולי זול יותר מהשוק - הלקוחות לא נוהרים באוטובוסים. להפך. גם אם יש אילוצים ואתם בוחרים בענף או תחום מסוים- עדיין אפשר לתת פתרון חדשני ואמיתי ללקוח. זה דורש מחקר לקוחות, הבנה עסקית ויצירתיות אבל זה אפשרי! אל תהיו "עוד עסק שמוכר...." לסיכום, כשאתם מתארים את הפתרון זיכרו שהוא צריך להיות קל להבנה, לתקשר את התועלות שהלקוח מקבל מהשימוש במוצר או בשירות, ולהסביר כיצד הפתרון שלנו שונה וטוב יותר מאשר הפתרונות הקיימים בשוק. שאלות מנחות כיצד המוצר או השירות פותר את הבעיה? למה הפתרון שלנו אטרקטיבי בעיני הלקוחות? למה שהם ימשיכו לבוא אלינו? מה מערכת היחסים בין הפתרון החברתי לפתרון העסקי? מי יקבל ערך מפתרון הבעיה החברתית ויהיה מוכן לשלם עליה? כל הפרטים על סדנת 'מרעיון טוב לעסק חברתי טוב' לבניית מודל עסקי חברתי ליזמים

[פוסט שלישי בסדרה] פילוח קהלי היעד השונים בעסק חברתי

הפוסט הראשון בסדרה: מבוא הפוסט השני בסדרה: הבעיה קהל היעד הם קבוצה של אנשים או ארגונים שהמיזם רוצה להגיע אליהם ולתת להם ערך. קהל היעד הוא הלב של כל עסק, ובלעדיו אין עסק. בעסק חברתי יש לנו לכל הפחות שני סוגים שונים של קהלי יעד, בדרך כלל יש לנו אפילו יותר, עלינו לעשות את ההפרדה ולהתייחס לכל קהל יעד בנפרד. מי יקבל מהעסק שלך הכי הרבה ערך? הבנה עמוקה של קהלי היעד מאפשרת לנו להבין את הבעיה של הלקוחות ולספק להם פתרון איכותי; עוזרת לנו לשווק את המוצר או השירות בצורה נכונה ויעילה; ונותנת לנו את היכולת לתת שירות לקוחות טוב ולספק את שביעות רצונו של הלקוח כך שימליץ עלינו גם לאחרים. הבנה והיכרות מעמיקה עם קהל היעד דורשת מאיתנו "לצאת מהמשרד" וללכת לפגוש את קהל היעד שלנו פנים מול פנים, לדבר איתו, לשאול אותו ובעיקר להקשיב. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי כולם שווה כלום קהל יעד הוא אף פעם לא "כולם". פילוח ואפיון קהל היעד יכול להיעשות דרך מגוון מאפיינים אבל הפילוח הנכון הוא הגדרת קהל היעד המדויק שיש לו בעיה שאנחנו נותנים לה מענה. זה אומר שאנחנו מפלחים את קהל היעד שלנו דרך האתגר איתו הוא מתמודד, אותו אתגר שהמוצר או השירות שלנו פותרים אותו. מה שמקשר את כל קהל היעד שלנו אחד לשני הוא שלכולם יש אתגר משותף. קהל היעד שלנו יכול להיות קבוצה של אנשים עם מאפיינים דמוגרפים דומים, אבל יכול גם להיות קבוצה של אנשים בגילאים שונים, רקע שונה, השכלה שונה, מצב סוציו-אקונומי שונה, מקום מגורים שונה וכו', אך המשותף להם יהיה האתגר איתו הם מתמודדים לו המוצר או השירות שלנו נותן מענה. אני תמיד אוהבת לתת כדוגמא לאיפיון ופילוח נכון של קהל יעד את "קבוצת התמיכה לבעלי כלבים רגישים" שבה קהל היעד הוא אנשים שאימצו כלב ריאקטיבי ומתמודדים עם החיים איתו; בלי קשר לגיל, מיקום, השכלה, גובה הכנסה או מאפיין אחר. נכון, אם ניקח את כל החברים בקבוצה נוכל למצוא מאפיינים נוספים דומים, כי בכל זאת אנשים שמאמצים כלב עם בעיות התנהגות וחרדות ומוכנים להתמודד ולשקם בגישה חיובית כנראה חולקים עוד תכונות או רקע דומה, אבל הפילוח מלכתחילה סובב סביב בעיה אמיתית אחת. קהלי היעד בעסק חברתי בעסק חברתי יש לנו לכל הפחות שני קהלי יעד שונים לחלוטין, בדרך כלל יש לנו אפילו יותר. קהל היעד לו אנחנו מספקים פתרון וערך חברתי (אוכלוסיית היעד או מוטבי הארגון), וקהל היעד שמקבל מאיתנו מענה לצורך כחלק מהמודל העסקי (לקוחות). רק לעיתים רחוקות קהל היעד של המודל החברתי והעסקי יהיו זהים. קהלי יעד נוספים הם שותפים עסקיים או שותפים חברתיים, מוסדות ציבור או ממשלה, מתנדבים, משקיעים, עובדים, תורמים ובעלי עיניין נוספים. כדאי לזכור שגם לקהלי היעד האלה אנחנו נותנים פתרון לבעיה או צורך ויש לזה ערך. אם נבין מה הצורך של כל מי שבא איתנו במגע, איך אנחנו יכולים לעזור לו ולייצר עבורו ערך, נוכל להטיב את הקשר עימו וליצור WIN-WIN לשני הצדדים. בנוסף, כדאי להגדיר מי יהיו הראשונים שסביר להניח שירצו להשתמש במוצר או השירות העסקי שלנו (Early Adopters) ולכוון את מאמצי השיווק הראשונים אליהם. במודל החברתי, אנחנו יכולים להגדיר מי יהיו משתתפי הפיילוט. להורדת המדריך המלא ליזמים חברתיים שאלות מנחות מי קהל היעד שמתמודד עם האתגר או הבעיה שאנחנו פותרים? מה מאפיין את קהל היעד כקבוצה? מה הצרכים הייחודיים של קהל היעד? מה האתגר שלו? מה המחסום שלו? כל הפרטים על סדנת 'מרעיון טוב לעסק חברתי טוב' לבניית מודל עסקי חברתי ליזמים לפוסט הרביעי בסדרה: הפתרון

[פוסט שני בסדרה] Lean Canvas - הבעיה

פוסט ראשון בסדרה: מבוא אני יודעת שיכול להיות שכבר יש לך רעיון מוחשי למיזם או שכבר יש לך מיזם קיים שרץ, אבל שלב הגדרת הבעיה הוא שלב הכרחי וקריטי להצלחת המיזם שלך (וכל עסק באשר הוא), וחשוב לבוא אליו בראש פתוח ונקי, מבלי לחשוב על פתרון או מודל. למה העולם צריך את העסק שלך? אני לא אחדש שום דבר אם אגיד לכם שיש המון עסקים שלא מצליחים, שנסגרים אחרי זמן קצר או ממשיכים לפעול ולייצר גירעון. יש הרבה סיבות לכך והן שונות מעסק לעסק, אך אחת הסיבות העיקריות הן שהעולם לא באמת צריך את העסקים האלו. עסקים מצליחים הם עסקים שנותנים פתרון לבעיה או מענה לצורך מסוים של מספיק אנשים. עסקים אחרים מוצאים את עצמם עם מוצר או שירות מעולה שאף אחד לא באמת צריך. [הבלוק הראשון במודל הלין קנבס עוסק בהגדרת הבעיה. הפוסט הזה הוא חלק ממדריך רחב בן 26 עמודים שייקח אותך צעד אחר צעד בבניית מודל עסקי- חברתי. אם את יזמת חברתית או אם אתה יזם חברתי - הקליקו פה להורדת המדריך בחינם.] בשביל לדעת מה הבעיה צריך לדעת מי האדם בעל הבעיה הגדרת הבעיה הולכת יד ביד עם הבלוק הבא העוסק בקהל היעד, והסיבה לכך היא שאנחנו צריכים להכיר היטב את קהל היעד על מנת להגדיר מה הבעיה הנכונה והאמיתית שלו. בעסק חברתי עלינו להכיר ולהבין לעומק את את אוכלוסיית היעד של המודל החברתי ואת קהל הלקוחות של המודל העסקי, על מנת להגדיר את הבעיה הנכונה של כל קהל יעד בנפרד. במידה ויש לנו עוד קהלי יעד נגדיר גם את הבעיה או את הצורך שלהם, למשל - מתנדבים אם יש, משווקים חיצוניים, משקיעים, משתפי פעולה ובעלי עיניין אחרים. ברגע שנבין מה הצורך האמיתי שלהם נוכל לייצר עבורם ערך משמעותי וליצור רווח לשני הצדדים. בשביל שהעסק החברתי שלנו באמת יצליח - המוצר או השירות שלנו יעניקו פתרון ישים ויעיל ללקוחות וייצר השפעה חיובית משמעותית, אנחנו צריכים קודם כל להבין מה הבעיה האמיתית. אחד הסטארטאפים החברתיים שליוויתי בבניית תכנית אסטרטגיה סיפק, כחלק מהמודל החברתי שלו, מוצר מסוים לעמותות, במטרה לעזור לקהל היעד שלהן. הגישה מאוד נכונה - במקום להקים עוד גוף שמספק את המוצר לאוכלוסיית היעד בעל עלויות לוגיסטיקה ותפעול, הם בחרו לשתף פעולה עם השחקנים הקיימים ולחזק אותם. אבל משהו שם לא עבד. למען האמת, כשאני הגעתי אליהם הם סיפרו לי שהאתגר הכי גדול שלהם הוא שיתוף הפעולה עם העמותות והם היו כמעט מיואשים. הם תורמים לעמותות מוצר שווה ואיכותי, מתוך רצון לחזק ולעזור לאותן עמותות ובתמורה מקבלים חוסר תקשורת, חוסר זמינות והתחמקויות. בהחלט מייאש. הבנתי שהדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא לחזור אחורה ולהבין מה הבעיה האמיתית של קהל היעד - העמותות, כדי שנוכל להבין מה הפיתרון הנכון עבורם. אולי הם בכלל לא צריכים את המוצר המסוים הזה? אולי זו לא הבעיה שלהם ויש בעיה אחרת שאפשר לייצר עבורה פיתרון? הדבר השני שרציתי לטפל בו הוא מערכת היחסים ודרכי התקשורת עם העמותות, וזו הייתה דוגמא עבורי לבעיית מערכת היחסים של המגזר הפרטי עם המגזר השלישי. העמותות גזלו המון זמן ואנרגיה מהסטארטאפ על התקשורת איתם והניסיונות לשיתוף פעולה ואספקת המוצר, רק כי הן לא רגילות לתקשר באופן הזה. אז בשביל להיפגש עם העמותות ולשמוע מה מהי הבעיה האמיתית שלהם, פרסמנו 'קול קורא' - דרך תקשורת נפוצה במגזר השלישי, ועמותות יודעות ורגילות להתנהל בדרך הזו. במקום לרדוף בטלפונים ומיילים אחרי מנכ"לי עמותות, הפכנו את מערכת היחסים - פרסמנו קול קורא ובו טפסים להגשת בקשה אותם מילאו עשרות עמותות. הזמנו את נציגי העמותות לפגישה וערכנו ראיונות אישיים בהם הבנו מה היא הבעיה האמיתית איתה הם מתמודדים ואספנו נתונים, כפועל יוצא מזה - יצרנו קשרים ובנינו שיתופי פעולה פוריים ומועילים. לאחר ההיכרות האישית עם קהל היעד, ההבנה העמוקה של מה היא הבעיה האמיתית שלו, יכולתי לבנות לסטארטאפ תכנית אסטרטגיה בה המודל החברתי והמודל העסקי יצרו פיתרון נכון וטוב יותר לכל הצדדים. בעיה מוגדרת היטב לא צריכה פתרון מורכב הדבר הראשון שאנחנו צריכים בשביל שהעסק החברתי יצליח ונגשים את המטרה החברתית שלנו, הוא להגדיר מה הבעיה האמיתית של קהל היעד העסקי וקהל היעד החברתי, למפות מה קיים כבר כיום בכל אחד מהתחומים ולהבין האם הפתרון שאנחנו מציעים חדשני וטוב יותר. חשוב שנתייחס גם למודל העסקי וגם למודל החברתי באותה חשיבות ורצינות, ולא נמהר להחליט על פתרונות שנדמה לנו שיהיו טובים מבלי להכיר לעומק את קהל היעד ולהבין באמת מה היא הבעיה שלו ומה האתגר איתו הוא מתמודד. לבעיה אמיתית 3 מאפיינים 1. מטרה- המצב האידיאלי שהוא שונה מעכשיו. מה הלקוחות רוצים שיהיה שונה? אם אין מטרה אין באמת בעיה. 2. מוטיבציה- ללקוחות צריכה להיות מוטיבציה לשנות את מצבם ולהגיע לפתרון הבעיה. ללא מוטיבציה- לא שווה למצוא פתרון. 3. המחסום בין המטרה למוטיבציה- מדוע הלקוחות לא הצליחו להגיע לבד לתוצאה הרצויה? מה עוצר בעדם? ללא מחסום- אין צורך בפתרון חיצוני. אם הם יכולים להגיע לבד למטרה הם לא צריכים אותנו. האלטרנטיבות הקיימות לאחר שהגדרנו את הבעיה אנחנו צריכים להבין מה קורה עכשיו בשוק – מה האלטרנטיבות הקיימות? רוב הסיכויים שהבעיה אינה חדשה לקהל היעד, הם מתמודדים איתה כבר זמן מה. באיזה פתרון הם משתמשים כיום? איזה עוד פתרונות קיימים? והכי חשוב- במה הפתרון שלנו יותר טוב? למה שיקנו את המוצר או השירות שלנו? האלטרנטיבות הן לא רק מתחרים ישירים או מי שיש לו מוצר דומה, אלא כל מי שיכול לפתור את אותה הבעיה. [חינם] להורדת המדריך המלא הכולל הסברים על 9 הבלוקים שאלות מנחות מה היא הבעיה האמיתית של אוכלוסיית היעד? כתבו את 3 הבעיות המרכזיות. האם המוצר/ שירות שלך יפתור את הבעיה או רק יקל עליה? איזה פתרונות קיימים היום בשוק לבעיה? מה האלטרנטיבות של קהל היעד? האם לקהל היעד יש מוטיבציה לפתור את הבעיה? מה המכשול שבאמת עוצר אותם? רוצה לבנות מודל עסקי - חברתי? כל הפרטים בקליק אחד פה פוסט שלישי בסדרה: קהלי היעד השונים בעסק חברתי

פוסט ראשון בסדרה : Lean Canvas ליזמים חברתיים

אם אתם יזמים חברתיים כנראה שהשאלה 'איך לבנות מיזם חברתי בר-קיימא בצורה נכונה ולהגדיל את הסיכויים להצלחת המיזם' עברה לכם בראש. המחשבה איך ליצור עסק חברתי מצליח מעסיקה את כולם. היא מעסיקה את רוב היזמים היום בעולם! האתגר היום הוא לא לבנות מוצר איכותי או שירות טוב; הידע, האפשרויות הטכניות והטכנולוגיות בעידן שלנו הן אינסופיות - הכל כבר קיים. האתגר היום של יזמים חברתיים הוא מה צריך לבנות, ואיך לעשות את זה נכון. אחת המשימות החשובות שלנו היא להעביר את המחשבות מהראש אל המציאות הפיזית. פעם, בשביל להקים עסק כמו שצריך היו מכינים תכניות עסקיות בעלות עשרות עמודים ועוסקים בתכנון בכל החודשים הראשונים של העסק. במציאות של היום הסביבה משתנה במהירות ולכן גם השיטה צריכה לעמוד בקצב. אם נעסוק חודשים רבים בבניית תכנית עסקית מבלי לצאת לשטח, רוב הסיכויים שכשנסיים את התכנית ונתחיל בפעילות נגלה את אחד או יותר מהדברים הבאים: 1. שהשוק השתנה - הושקו מוצרים או שירותים חדשים על ידי מתחרים, או אפילו יצא חוק או תקנה חדשה שמשנה את המשחק. בסביבה החיצונית יש שינויים כל הזמן וצריך להיות ערים לכך. 2. שהעובדות בשטח לא תואמות את המחשבות מהמשרד - עובדה אחת לא נכונה יכולה להרוס תכנית שלמה. לפעמים סקרי קהל היעד, קבוצות המיקוד והראיונות האישיים יראו שקהל היעד מאוד מעוניין במוצר ואפילו מוכן לשלם עליו את הסכום המבוקש, אבל בפועל כשמתחילים לשווק ולמכור אין מספיק מכירות. למה זה קורה? כי יש הבדל גדול בין להגיד שאתה מעוניין ועד שאתה מוכן לפתוח את הארנק ולשלם את המחיר של המוצר. עדיף להתחיל לשווק מוצר כמה שיותר מהר, גם אם לא מוגמר ומושלם, ולהמשיך בפיתוח ותכנון תוך כדי הסקת מסקנות ולמידה מהשטח ומהפידבק של הלקוחות. להורדת המדריך המלא ליזמים חברתיים Lean Startup גישת הלין סטארטאפ, שהגה סטיב בלאנק (Steve Blank), מעודדת ניסוי וטעייה על פני תכנון מעמיק ומפורט, הבנה אמיתית של היזמים את הלקוח על פני אינטואיציה, ומעדיפה תהליך מחזורי על פני תהליך פיתוח גדול ומורכב אחד. הלין קנבס הוא גרסה של ביזנס מודל קנבס הפופולרי ((Business Model Canvas שיצר אלכסנדר אוסטרוולדר (Alex Osterwalder) והותאם לשיטת הלין סטארטאפ על ידי אש מאוריה (Ash Maurya ). Lean Canvas הלין קנבס הוא כלי העוזר ליצור מודלים עסקיים וחברתיים אפשריים. הקנבס מבטא על דף אחד את כל החלקים המרכיבים את העסק ומאפשר לנו לזהות ולהעריך היכן הסיכונים וההזדמנויות בדרך להצלחה. הלין קנבס בנוי מ-9 בלוקים שונים המסודרים על הדף ומאפשרים לראות את התמונה הגדולה במבט אחד. הבלוקים מנחים את היזמים לאורך השלבים הלוגים של הרעיון על ידי שאלות מנחות. מיזם עסקי- חברתי בשיטת הלין קנבס הלין קנבס עוזר לנו להפוך את הרעיון למיזם ממשי ולבדוק האם המיזם יוכל באמת לעבוד בעולם האמיתי. בעזרת הקנבס אנחנו ממפים את תשתיות המפתח של המיזם, ממקדים את המטרות בשלבים הראשונים ויוצרים בהירות גדולה, שבעזרתה נוכל לקבל את ההחלטות הנכונות להמשך. כשמדובר במיזם עסקי- חברתי אנחנו מפרידים בין המודל העסקי והחברתי ולאחר מכן שוזרים את שניהם לתוך סיפור אחד שהוא העסק החברתי. ההפרדה עוזרת לנו להתייחס גם לחלק החברתי וגם לחלק העסקי באופן שלם ועצמאי, ואחר כך לשלב בינהם. עלינו להבין מה הערך החברתי שאנחנו מייצרים למוטבי הארגון, ומה הערך שהמוצר או השירות שלנו מייצרים עבור הלקוחות העסקיים שלנו. הערך החברתי לא יכול להיות הערך של המוצר שלנו - אף לקוח לא קונה מוצר או שירות רק כי הם חברתיים, לקוח קונה כי המוצר או השירות עונים לו על צורך מסוים ומייצרים לו ערך שהוא זקוק לו. הפעילות העסקית לא יכולה להיות הערך למוטבים שלנו - היא יכולה להיות הדרך או הכלי ליצירת הערך החברתי אבל לא כערך בעצמה. הלין קנבס עוזר לנו להבין את הרעיון מאחורי כל מודל ולבדוק האם ואיך הוא יעבוד. מיפוי שני המודלים בקנבס אחד עוזר לנו להבין טוב יותר את המיזם ומעניק לנו את היכולת לחדש לא רק בכל קטגוריה בנפרד, אלא גם באופן בו המודל החברתי והמודל העסקי מתקשרים ותומכים אחד בשני. מטרת התהליך היא להבין איך המיזם יפיק ערך חברתי וערך כלכלי ומה הקשר בין השניים. ההבדל בין מודל עסקי לתכנית עסקית ההבדל בין שיטת הלין קנבס לבין בניית תכנית עסקית הוא שתכנית עסקית היא הרבה יותר מפורטת, וכוללת את המשימה של העסק, החזון, המטרות, היעדים, את האסטרטגיה, את התחזית הפיננסית ואת התכנית השיווקית. הקנבס בשיטת הלין סטארטאפ עוזר לנו לבדוק ולעצב רעיונות ולהניח את היסודות לבניית תכנית צמיחה שכזו. [חינם] להורדת המדריך המלא מודל עסקי למיזמים חברתיים אם ננסה להגדיר 'עסק' במילים אחרות נוכל לומר שהמהות היא החלפת ערך. עסק יוצר משהו שיש לו ערך עבור אחרים ובתמורה מקבל משהו אחר בעל ערך - כסף. אם כך, המשימה של העסק היא לייצר, לספק ולקבל ערך. בעסק חברתי אנחנו בונים מודל עסקי שיכול לייצר הכנסות כדי להבטיח את המשכיות הפעילות של המודל החברתי. המודל העסקי צריך להיות בעל פוטנציאל רווח וכדאיות כלכלית בפני עצמו, עוד לפני ההתייחסות למודל החברתי. לקריאה נוספת על מודלים עסקיים למיזמים חברתיים - "עסק חברתי: 10 מודלים לבניית מקורות הכנסה" לסיום, אני רוצה לשתף אתכם במשפט חשוב שאני תמיד אומרת ללקוחות שלי - "אי אפשר ללמוד לנהוג מהכיתה כמו שאי אפשר להקים עסק חברתי מהמשרד". תעשו את הצעד הראשון וצאו לדרך - אל תחכו למושלם, אל תחכו לדעת הכל, אתם תלמדו כל מה שצריך תוך כדי נסיעה. רוצים שאבנה איתכם מודל עסקי- חברתי? קליק לכל הפרטים על סדנת 'מרעיון טוב לעסק חברתי טוב'

חזון ארגוני - קווים לדמותו

בסדנאות חזון שאני עורכת עם יזמים בארגונים חברתיים אנחנו מגבשים ומדייקים את החזון של הארגון, מציבים מטרות-על ארגוניות, מבינים מהי הצעת הערך ומה הוא המודל של המיזם. כשמדובר בארגון שיש לו שתי כוונות, כוונה אחת לייצר תועלות חברתיות וכוונה שנייה להשיא רווחים כספיים , אנחנו מסתכלים על כל נושא משתי נקודות מבט. למה החזון החברתי קל יותר לרוב אנחנו מתחילים במשקפיים החברתיות, שכן החזון החברתי הוא לב המיזם, ומהניסיון שלי הוא גם החלק "הקל" יותר בתהליך. היזם או הארגון החברתי מזהה בעיה חברתית קיימת שאין לה מענה, או שיש לה מענה שהוא לא מספיק טוב. המיזם החברתי מוצא פתרון איכותי לצורך אמיתי של אוכלוסיה מסוימת (מוטבי הארגון). יש לארגון חזון ברור - "לשפר את החיים בצורה משמעותית לאוכלוסיית היעד ולהביא לשינוי" - בגרסה כזו או אחרת. יש לנו הצעת ערך בהירה, יש מטרות ויעדים, יש לנו מודל חברתי שבדקנו תחילה בפיילוט ואנחנו יודעים שהוא עובד. ואז אנחנו מגיעים לחלק העסקי ואני שואלת את היזמים "מה הצורך הקיים בשדה העסקי לו תרצו לתת מענה?" צורך?! איזה צורך? איזו בעיה ללקוח כבר יכולה לפתור חברה לבניית אתרי אינטרנט, או חברת משחקים או מפעל הדפסה? בדרך כלל בשלב הזה אני שומעת שתי תשובות אפשריות, לפעמים הן גם באות ביחד - "אנחנו כמו כל החברות העסקיות האחרות בשוק, אבל כדאי לבוא אלינו כי אנחנו חברתיים או כי אנחנו זולים, או כי אנחנו חברתיים וזולים". והתשובה הזו ממשיכה עם מחשבה שלא תמיד נאמרת, שאם הלקוחות ידעו שאנחנו חברתיים, ומעסיקים אוכלוסיה מיוחדת או תורמים ועוזרים לעולם בדרך אחרת, ברור שהם יעזבו הכל וירוצו לקנות מאיתנו. ואם הם גם יראו שאנחנו זולים יותר מהמתחרים אז ירוצו אלינו יותר מהר! הקיום העסקי צריך להיות מוצדק עסק, כל עסק, צריך לקום מתוך צורך אמיתי של קהל היעד. עסק שנפתח בתוך שוק רווי, שיש עוד כמוהו שנותנים את אותו שירות, אותה הצעת הערך ואותן התועלות- יהיו לו קשה מאוד להתקיים. אם אין לבעל העסק תשובה מספקת לשאלה "למה שהלקוחות יקנו ממך ולא ממישהו אחר?" זו בעיה. לרוב, עסקים חברתיים נפתחים מסיבה חברתית - יש מודל חברתי, בשביל להפעיל אותו צריך משאבים כספיים, בשביל ליצור באופן עצמאי את המשאבים הכספיים ולא להיות תלויים בתרומות ופילנתרופיה אנחנו מייצרים מודל עסקי וריווחי. זה לא דבר רע, להפך- זה מבורך. אך זה לא מספיק על מנת שהעסק יצליח מבחינה עסקית וכלכלית, חייבת להיות הצדקה עסקית מבחינת הצעת הערך והתועלות ללקוח על מנת שימשיך להתקיים לאורך זמן. ברור לכל שתפקידו של עסק חברתי הוא לייצר רווחים, בדיוק כמו שברור שעסק כלכלי מפרנס קודם כל את בעל העסק ועובדיו, אחרת אין לו זכות קיום. זה לא אומר שצריך לחשוב על רעיון עסקי מסובך שלא נראה כמותו ממש לא. זה רק אומר שצריך להשקיע ביצירת החזון העסקי בדיוק כמו שמשקיעים בחזון החברתי. צריך לבדוק מה הכאבים של קהל היעד העסקי - מה חסר להם, איזה שירות יכול לשפר להם את החיים, מה הערכים והתועלות שחשובים להם, מה הבעיה הקיימת בשוק העסקי כיום. צריך לעשות מחקר, בדיוק כמו שאנחנו עושים בפן החברתי - ללמוד ולהבין לעומק את קהל היעד, לחפש פתרונות ומודלים, לעשות פיילוטים, לשלוח משובים, ועם הזמן לשנות ולשפר.

מה אומר המיתוג שלכם? על חשיבות המיתוג בעמותות ועסקים חברתיים

לאחרונה ביקרתי בחנות חברתית שמפעילה עמותה. חנות יפה ומלאה במוצרים מקסימים. כשניגשתי אל אחד המוצרים שמתי לב למדבקה די פשוטה ועליה כתוב בגדול "תרומה לקהילה!". המשכתי להסתכל על שאר המוצרים, שהייתי שמחה לרכוש אליי הביתה, ובמקום להבין מה המחירים כולם צעקו לי "תרומה לקהילה". לא פעם אני נתקלת בעמותות וארגונים חברתיים שממתגים את המוצר או השירות שלהם כתרומה או כמעשה חברתי. אני מבינה למה זה קורה ומאיפה זה בא: מהצד של העמותה זה פשוט באמת נכון - הם רואים את הרכישה כתרומה ותמיכה בפעילות החברתית שלהם ולכן זה גם המסר שהם מעבירים ללקוחות. אבל אנחנו זה לא הלקוחות שלנו. מיתוג זה לא רק לוגו הדבר הראשון שחשוב לדעת הוא שיש לכם מיתוג- גם אם השקעתם בזה מחשבה וגם אם לא, מהסיבה הפשוטה שמיתוג הוא סך התפיסות והמחשבות הקיימות אצל הלקוח בנוגע למוצר, לשירות או לארגון עצמו. בדיוק כמו רושם ראשוני או תדמית- תמיד יהיו לאנשים מחשבות ודעות עלינו, עכשיו השאלה היא רק מה אנחנו עושים כדי שיהיה להם את הרושם *הנכון* עלינו. יתרונות המיתוג מיתוג עוזר לנו למצב את המוצר במקום הנכון - האם המקום של מוצר יפה ואיכותי הוא בתחום התרומה לקהילה?
מיתוג מאפשר בידול המוצרים מהמתחרים - הם לא יהיו "עוד אחד כמו..." אלא יעמדו בפני עצמם.
מיתוג מוציא את החלטת הקנייה מדיון על המחיר - המאפיינים והיתרונות של המוצר יבלטו והמחיר יהיה פחות רלוונטי. האתגר במיתוג חברתי לעסקים חברתיים יש פנים רבות ולכן יכול להיות מאתגר יותר לבחור איזה פנים לשים מלפנים. בבסיס העסק יש פעילות בעלת אמפקט חברתי שלשמה העסק נוצר, חוץ מהחשיבות הגדולה של הפעילות לארגון לפעילות זו יש גם רושם חיובי - אנחנו עושים משהו טוב- ולכן יש הממהרים למתג את המוצרים כתרומה או מעשה חברתי. בנוסף, לעסק יש פעילות עסקית ובה אנחנו נותנים ערך נוסף בצורת מוצר או שירות. גם אם הפעילות החברתית היא חלק מהפעילות העסקית הערך של המוצר ללקוח הוא אף פעם לא רק חברתי (אלא אם זו באמת תרומה או התנדבות, וגם אז אפשר למצוא ערכים נוספים). איך אפשר ליישם את זה בעסק שלכם כדי למתג את העסק שלכם יש צורך במחשבה רחבה על המוצר, המתחרים, והלקוחות. לפניכם כמה שאלות על קצה המזלג שיעזרו לכם לדייק את המיתוג: 1. מה התועלות של המוצר ללקוח? איזה ערך יש למוצר עבור הלקוח? 2. במה שונה המוצר שלכם מהמוצרים של המתחרים? איזה יתרונות יש לו? 3. מה חשוב ללקוח שלכם? עבור מה הוא מוכן לשלם? ומשפט אחרון בקשר ל"תרומה לקהילה" כשהלקוח רואה מוצר שממותג על ידי מדבקה כתרומה לקהילה הוא מבין שזה מה שהמוצר שווה - תרומה. ומהי תרומה? מתן כסף ללא תמורה.
הלקוח מבין שהמוצר אינו תמורה מספקת ולכן "אינו שווה". אין לו ערך ולכן אין לו מדבקה עם תג מחיר, הבקשה היא לתרומה ולא לתשלום בעד מוצר שווה. הדבר נכון גם ל"מוצרי עמותות", מוצרים הממותגים כבעיקר "חברתיים", "מוצרים עם ערך חברתי" וכו'. האם למוצרים שלכם באמת אין שום ערך אחר מלבד התרומה לפעילות החברתית? מילה אחרונה לפני סיום מיתוג מאוד קשה לארגון לעשות לבד. לא רק כי אולי אין את ההתמחות והידע העיצובי והעסקי לשם כך, אלא כי בשביל להבין מה הרושם הראשוני, התפיסות והמחשבות שללקוח יש עלינו אנחנו צריכים מישהו שיסתכל עלינו מבחוץ, כמו לקוח. יועץ/ת אסטרטגית-מיתוגית מסתכלת על הארגון מבחוץ, בעיניים של קהלי היעד השונים (לקוחות, תורמים, שותפים, מתנדבים, מוטבי הארגון וכו'), מעריכה את המוצרים/ שירות בלי ידע מוקדם ופנימי (שלא קיים ללקוח), ומדייקת את היתרונות והבידול האמיתי מול המתחרים ועוד. בתהליכי מיתוג לארגונים חברתיים יש לי את הזכות לעבוד עם מנהלת קריאייטיב ומעצבת גרפית שמוסיפות את הקסם שלהן לתוצאה הסופית, כך שהארגון מקבל תהליך מיתוגי שלם, יצירתי ועגול.

מוצרים חברתיים קונים בזול? על סוגיית התמחור בעסקים חברתיים ועמותות

אתמול נפגשתי עם מנהלת עסק חברתי המעסיק אוכלוסיה מיוחדת שמייצרת מוצרים (מקסימים!) בעבודת יד. כששאלתי איך הם מתמחרים כל מוצר, היא הסבירה שאת התמחור קובע הגורם המקצועי, אך מראש הם מתמחרים את כל המוצרים נמוך מהמקובל בשוק. בנוסף, הם מתמחרים את כל המוצרים בקטגוריה באותו מחיר. תמחור נמוך מהמקובל בשוק מפתה הרבה מאוד אנשי עסקים. ההיגיון אומר שאם נתמחר נמוך, והמוצר הטוב והאיכותי שלנו יהיה הכי זול שאפשר למצוא- כולם יקנו אותו, נכון? הרי הלקוח יקבל פה מוצר איכותי תמורת תשלום נמוך מאשר אצל המתחרים, אז ברור שיתלהבו, יקנו וגם יספרו לכל החברים שלהם. בפועל זה לא מה שקורה. סיפור אמיתי להמחשה כשהתחלתי לנהל עסק חברתי לפני כמה שנים, אחד המוצרים היה אביזר מאוד טרנדי, כולם קנו והשתמשו בכזה. המוצר היה מתומחר מתחת למחירי השוק כשכל העיצובים השונים מתומחרים באותו מחיר. ביריד הראשון שהשתתפנו בו המכירות היו מעטות מאוד. למרות שהמוצר היה איכותי, נראה טוב והמחיר היה זול מבמקומות אחרים. חלק מהלקוחות אמרו "יקר" או ביקשו הנחה. ביריד השני שהשתתפנו בו שיניתי את אסטרטגיית התמחור- חילקתי את כל אותם המוצרים על פי קולקציות. הקולקציה החדישה ביותר הייתה בסכום גבוה יותר, קולקציה קודמת במחיר בינוני, והקולקציה הישנה ביותר בסכום נמוך. אתם יכולים לנחש באיזה מהקולקציות היו הכי הרבה מכירות? כל המכירות באותו יריד היו מהקולקציה היקרה ביותר, ואף לקוח לא אמר "יקר" או ביקש הנחה. שבוע לפני זה אותם מוצרים בדיוק היו מתומחרים נמוך יותר, ואף אחד לא רצה לקנות. אתם יכולים ליישם את זה בעסק או בעמותה שלכם במילה אחת- עוגן. בכמה מילים- זה הולך ככה: המוח שלנו עובד על פי תבניות, אני לא אכנס לזה למרות שזה ממש מעניין כל העיניין עם המוח, ורק אסביר שלקוח רואה מוצר ומחיר הוא מיד משווה את זה לעוגן מסוים שנמצא אצלו בראש. למשל: מוצר מסין- זול. מוצר מזהב- יקר. מוצר איכותי- יקר. כשהלקוח רואה מוצר העוגן שלו הוא שמחיר השוק הוא בין X ל- Y, ומבחינתו זה מה שהמוצר הזה שווה. אם המחיר יהיה מתחת ל-X הוא יתחיל לחשוד שאולי המוצר הזה הוא לא איכותי וטוב כמו המוצרים בעסקים אחרים. אם המוצר יהיה מעל Y ולא יהיה מיתוג ועיצוב שיסבירו את המחיר הוא גם יתחיל לחשוב שהעסקה הזו לא משתלמת. בקצרה, עוגן הוא כמה המוצר הזה שווה בעיני הלקוח. מה שאני עשיתי ביריד השני מהסיפור מלמעלה, זה שהחלפתי ללקוח את העוגן. ברגע שהיו שלוש רמות מחירים, העוגן של הלקוח נתפס על הרמה הבינונית (או אפילו נגיד על הנמוכה ביותר, זה לא משנה). זאת אומרת- מבחינתו המוצר שווה לרמת המחיר הבינונית (ולא לעוגן שהוא "בא איתו מהבית") ולכן היה לו יותר קל לשלם עוד קצת בשביל לקבל מוצר מהקולקציה החדשה ביותר. אפשרות אחרת היא לקבוע את מחיר העוגן על ידי 2-3 מוצרים יקרים יותר, כך ששאר המוצרים ייחשבו זולים יותר. בכל אופן, נסו לא לתמחר את כל המוצרים באותו המחיר. להרים עוגן- לא רק בים הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין מה העוגנים של הלקוחות שלכם. מה הלקוחות שלכם חושבים כשהם רואים את המוצרים שלכם? למה הם משווים אותם? למה זה דומה? עם איזה מוצרים אחרים המוצרים שלכם מתחרים? "מוצרי עמותות" זה עוגן. הקהל יודע שעמותות נותנות תשורה קטנה עבור תרומה קטנה. כמה הם מוכנים לשלם עבור "מוצר עמותה"? כמה שהם מוכנים להוציא עבור תרומה (העוגן). למוצרי עמותות יש עוגן ברמת התמחור, האיכות והמיתוג. תמחור נמוך ממחירי השוק הוא גם עוגן "הפוך". מוצר שהערך על תג המחיר הוא נמוך כנראה שווה פחות ממוצרים אחרים בשוק שמתומחרים יותר. איזה עוד עוגנים יש ללקוחות שלכם שקשורים בתחום עיסוק שלכם?

7 דברים שיזמים חברתיים צריכים לחשוב עליהם

כיזמים חברתיים, שפועלים מתוך רצון לייצר שינוי חברתי בתחום מסוים, אנחנו משקיעים את מירב המאמצים בפתרון הבעיה החברתית. אולם, מי שבחר בתחום המשלב מודל עסקי עם המודל החברתי, ומטרתו לפעול באופן בר- קיימא לאורך זמן, חייב לחשוב גם על הדברים הבאים: עד כמה המיזם שלכם חברתי (באמת) יזמות חברתית הפכה לבאזוורד בשנים האחרונות, וכמעט לכל עסק שמשפר או עוזר ללקוח מצמידים את המילה "חברתי". אז לא, עסק שעוזר ללקוח הוא לא חברתי, אם עסק לא היה משפר באופן כלשהו את חייו של הלקוח, עונה על צורך מסוים ומספק תועלת - הלקוח לא היה קונה. יזמים חברתיים צריכים להיות כנים עם עצמם ולשאול- האם המיזם ישנה את חייהם של אוכלוסיה הנמצאת בתחתית הפירמידה / אוכלוסיה מיוחדת? עד כמה המוצר/ שירות יביא לשינוי משמעותי? מדידה והערכה של האימפקט החברתי מדידה והערכה של ההשפעה החברתית חשובה, וצריך להשקיע בנושא במידה שווה למדידת ההישגיים הכספיים. כמו שעסק כלכלי מנהל בדקדקנות הערכה, מדידה וספירה של הרווחים, כך עסק חברתי צריך להתייחס לרווחים חברתיים (וגם כספיים כמובן). הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לקבוע מה היא הצלחה של המודל החברתי - מה ייחשב כהישג? חשוב לא להשאיר את המטרה החברתית ברמת הכותרת. "שיקום תעסוקתי", "רווחת הגיל השלישי" או "העצמת אמהות חד הוריות" אלה מושגים רחבים. נסו לפרוט את המטרה למטרות משנה מדידות וניתנות להערכה. האם שיקום תעסוקתי יוגדר כמוצלח לאחר שהלקוח החברתי מחזיק במקום עבודה X זמן? האם הוא יוגדר כמוצלח כשהוא מצליח להתפרנס באופן מלא מעבודתו? האם המטרה היא שהלקוח ישתלב בתחום עיסוק אליו הוכשר או אולי כל תחום? צריך להבין אילו מטרות ויעדים נחשבים כהצלחת המיזם, ויותר חשוב - להבין אילו הישגים ייחשבו כהצלחה של הלקוח החברתי עצמו. הקשר השווקים השונים לפעמים מוצר או שירות חדשניים ומעולים זה לא מספיק. גם אם המודל הוכח כמוצלח במשך הפיילוט או על שוק מסוים. כשרוצים להיכנס לשוק חדש יש צורך להעריך כראוי את האתגרים של השוק הספציפי עוד בשלב התחזיות הפיננסיות. יש חשיבות רבה ליציאה מהמשרד אל קהל היעד הרלוונטי, למצוא שותפים שעובדים עם אותו קהל יעד, ולשכור את האנשים הנכונים כעובדים שבאים במגע עם הלקוחות החברתיים. במשך שנותיי בתחום היזמות החברתית נתקלתי לא פעם ביזמים מדהימים שרוקחים ורוקמים מיזמים בעלי מודל חברתי מעולה, חדשני ומלהיב שנראה כי יחולל שינוי משמעותי ומיטיב עם אוכלוסיית היעד. כשהמוצר או השירות יוצא אל השוק המיזם נתקל בחסם מצד אותם לקוחות חברתיים. למשל, קורסי הכשרה מקצועיים וחינמיים (שבשוק הפרטי עולים עשרות אלפי שקלים) נשארים ריקים ממשתתפים. החסמים יכולים להיות רבים, החל מחוסר עיניין אמיתי ועד פחד מתחושת כישלון ואכזבה שמונעים מהלקוחות להגיע. לא משנה מה הסיבה, ואם היא פתירה או לא, כדאי לגלות את החסמים והאתגרים בשוק ולהתכונן אליהם. מחקר ופיתוח כמו שאנחנו, כבני אדם ובטח כיזמים, לא מפסיקים ללמוד, לחקור ולהשקיע בהתפתחות שלנו, כך אנחנו צריכים לשאוף גם בעסק שלנו. לאחר פיתוח מוצר או שירות חדשני ומוצלח עבודת המחקר והפיתוח לא מסתיימת. לנוח על זרי הדפנה, או זרי המוצר במקרה הזה, יכול לעבוד לזמן קצר בלבד. עסק מצליח חושב תמיד קדימה ועל איך להמשיך ולחדש, בכל שלבי הצמיחה של העסק. אנחנו מכירים לא מעט חברות שיה להם מוצר מדהים, מוכר ורווחי שהפך להיות לא רלוונטי, וכאשר הם לא עסקו בחדשנות, מוצרים או שירותים חדשים, העסק הפך ללא רלוונטי בהתאם. הדוגמאות המפורסמות הן בלוקבסטר, קודאק, מוטורולה ועוד. הוצאות תקורה כשעוסקים בתכנון כדאי להסתכל בזוית רחבה ולבדוק שאנחנו לא שוכחים אף מרכיב בהוצאות. חשוב לקחת בחשבון הוצאות תקורה בתחזיות הפיננסיות, ולא לתכנן ריווחיות פר יחידה אחת. מיזם יכול להיות ריווחי כשמדובר ביחידת רווח והפסד אחת (חנות אחת, מרפאה אחת, סניף אחד וכו') אך להיות הפסדי כשהוא מתרחב אם לא חושבו הוצאות התקורה. בעסק חברתי לצד הוצאות תקורה עסקיות קיימות גם הוצאות תקורה חברתיות שכדאי לשים לב אליהן. לא כדאי לצמצם בהוצאות אלה או לנסות להעלימן שכן תשתית ארגונית והנהלה חשובות על מנת שהעסק ימשיך ויפעל בצורה מיטבית. אם כך, רצוי כבר בשלב הראשוני לחשב את הוצאות התקורה ולדאוג לשולי רווח נאותים על מנת לבנות תשתית טובה וראויה לעסק. הון ראשוני ומרווח נשימה לא משנה כמה השקענו מחשבה וזמן בתכנון המודל העסקי, התכנית הכלכלית ותחזית הצמיחה - תמיד יהיו דברים שלא ילכו כמו שתכננו. וזה בסדר, זה חלק מההליכה בדרך היזמות, וזה עוד יותר בסדר אם לוקחים את זה בחשבון מההתחלה. הכניסו את העלויות הבלתי צפויות אל התכנית הכלכלית שלכם ודאגו שההון הראשוני יכלול גם את זה. חישבו על כל מה שיכול להשתבש, ובד בבד האמינו באמונה שלמה שהכל ילך כמתוכנן. אתם הדבר הכי חשוב לעסק מודל עסקי או חברתי טוב ככל שיהיה, הוא בסופו של דבר - רק נייר. הדבר החשוב באמת, המרכיב שיגרום לעסק להצליח או לא, הוא אתם. בכל מקום שאתם מגיעים, אם זה לקרנות, לבנק או למשקיעים, ספרו על הרעיון הגאוני שלכם אבל גם עליכם. תהיו נכונים ללמוד, להקשיב, לשנות, להתגמש, להתגבר ביצירתיות על מכשולים, לעבוד עם משאבים מוגבלים ושימרו על מחויבות גבוהה ללקוחות החברתיים שלכם. אמונה, התמדה וחשיבה חיובית הן הבסיס להצלחה. יש עוד דברים שאתם חושבים שיזמים חברתיים צריכים לדעת? יש משהו שהייתם רוצים לשאול? כתבו פה בתגובות, או שלחו לי מייל .

BLEND

 

Impact Innovation

orel shaked phone number
005-mail.png

050-822-5588

Orel  Shaked

Impact Business Consulting

 

  • Orel-Shaked-Facebook
  • Orel-shaked-linkedin
  • orel-shaked-telegram
001-whatsapp.png

© 2016-2020 by Orel Shaked