תודעת האסטרונאוטית ולמה כולנו צריכים לחיות בתודעה כזו

בקורסים והרצאות שלי אני מלמדת על לקיחת אחריות ויצירת השפעה - עסקית, ארגונית ואישית, כחלק מהמאמץ להילחם בשינוי האקלים, לדאוג לאיכות הסביבה וליצורים החיים על כדור הארץ. יצירת אימפקט ושינוי משמעותי בעולם מתחילה בנו - בפעולות ובבחירות שלנו אבל קודם כל בתודעה שלנו.

עד היום התנהלנו וחיינו חיים כמו של בוקרים במערב הפרוע - מותר לצרוך ולהשתמש במה שרוצים כמה שרוצים, לקנות מה וכמה שבא לנו, לקנות חדש גם אם זה לשימוש חד-פעמי כי אנחנו יכולים, לנצל את החלשים ולהרוויח על חשבונם, להשתמש במשאבי טבע כמה שבא לנו, לבזבז כמה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, וכתוצאה מכך- לזרוק כמה שבא לנו ואיפה שבא לנו, לייצר פסולת כמה שיוצא לנו, להשתמש פעם אחת ולהעיף. הכל חופשי.

ולאן הגענו כשאנחנו מתנהלים מתודעה של בוקר במערב הפרוע? עכשיו אנחנו מבינים את הנזק שנגרם לכדור הארץ ולקהילה הגלובלית. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לקחת אחריות על ההשפעה שיש לנו בכל בחירה שאנחנו עושים - הדרך בה אנחנו מוציאים כסף, מכניסים כסף ומשקיעים כסף. בשביל להתנהל באחריות אנחנו צריכים לאמץ תודעה אחרת - תודעה של אסטרונאוטית.

לחיות כמו בספינת חלל

תדמיינו שאתם עולים על ספינת חלל עם עוד 4 חברי צוות שהם הקהילה שלכם לחודשים הבאים, הם האנשים שתחלקו איתם את החיים שלכם ויותר מזה - החיים שלכם תלויים בהם והם תלויים בכם. כשאנחנו מתכוננים לטיסת החלל שלנו אנחנו לוקחים בספינת החלל רק מה שאנחנו חייבים כדי לשמור על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו - כמות מדויקת של אוכל, שתיה, בגדים, דלק וכו'. אם ניקח יותר, נייצר יותר פסולת, אין לנו איפה לזרוק אותה בתוך ספינת החלל, נצטרך לחיות עם הפסולת וזה לא נעים. כל המערכות בספינת חלל הן בנות קיימא - מערכת המים, האינסטלציה, הקירור/חימום ועוד. הספינת חלל לא מחוברת לשום תשתית - אי אפשר לשאוב מים משום מקום וגם אי אפשר לטמון פסולת בשום מקום. בספינת החלל משתמשים במינימום שצריך - אם נבזבז מים יותר ממה שצריך - לחברי צוות האחרים לא יהיה מים, אם לא יהיה מספיק מים עבורם - הם לא ישתו, אם הם לא ישתו מים - הבריאות הפיזית שלהם תדרדר, אם הם לא ירגישו טוב - הם לא יתפקדו בצורה מיטבית בתפקיד החשוב שלהם בספינת החלל, ואם הם יעשו טעויות - יכול להיות שכולנו נמות.

כולנו חיים במערכת חיים אחת

גם בחיים על כדור הארץ אנחנו חיים במערכת גומלין גלובלית אחת. האינטרס שלנו, כדי שיהיה לנו טוב, הוא שכל חברי הקהילה שלנו יהיו בבריאות פיזית ונפשית טובה, שתהיה להם גישה ושיוויון הזדמנויות לחינוך טוב, שיהיו במצב פיננסי טוב, שיהיו להם מים ואויר נקי, אוכל מזין ובריא ושכל צריכהם יסופקו (ושל הדורות הבאים אחריהם).

ולמה זה אינטרס שלנו שלכולם יהיה טוב? אם אנחנו מסתכלים על הקהילה הלוקאלית הקטנה שלנו, אנחנו רוצים שהרופאה שלנו לא תדאג מבעיות כספיות כשהיא מטפלת ומנתחת אותנו, ושהמורה לא יהיה רעב כשהוא אחראי על הילדים לשעות ארוכות, ושהשוטרת לא תסבול מכאבים בזמן שהיא שומר על הסדר והביטחון הציבורי. זה אינטרס של כולנו.

ואם אנחנו מסתכלים על הקהילה הלגובלית הגדולה שלנו, אנחנו כבר יודעים שאם יש שריפות באוסטרליה - זה משפיע גם עלינו. אם הדבורים נכחדות - זה משפיע גם עלינו. אם ילדים מנוצלים במפעלים בבנגלדש- זה משפיע גם עלינו. אם אדם אחד בסין חולה בוירוס מסתורי שלימים יהפוך למגיפה הגדולה ביותר ב-100 השנים האחרונות - זה בהכרח משפיע גם עלינו, ועל כל העולם.