top of page

מערך תחבורה אלטרנטיבי לאיכות הסביבה והחיים

15 חברות עסקיות שמעסיקות ביחד 10,000 עובדים ועובדות מחליטות להקים מערך תחבורה חצי-ציבורית אלטרנטיבית, במטרה להקל על הפקקים בכניסה, יציאה ותוך תל אביב ולשפר את רווחת העובדים שלהם.



5 תובנות:


  1. לחברות עסקיות השפעה עצומה על הסביבה - אחת הסיבות המרכזיות שיש פקקים בכניסה ויציאה מתל אביב היא ריכוז גדול של חברות עסקיות שמעסיקות עשרות עד מאות אלפי אנשים, שרובם נוסעים לבדם ברכב ליסינג שהחברה העסקית מממנת עבורם. התובנה המשמחת היא שמי שיש לו השפעה גדולה יכול גם להביא לשינוי גדול ולפתרון בעיות מורכבות.

  2. שיתופי פעולה הן הדרך ההכרחית לפתרון בעיות גדולות - עשו נכון החברות הללו שיצרו שיתוף פעולה בנושא ויצרו יחד את מערך התחבורה עבור העובדים שלהם. ביחד הם ייצרו מערך הרבה יותר יעיל, מהיר, פחות מזהם ומשתלם כלכלית. למה שייסע באותו מסלול גם מיניבוס מאנדיי וגם מינבוס של האב סקיוריטי אם אפשר שייסע רק מיניבוס אחד עם עובדים שגרים באותו המקום ונוסעים לאותו המקום?

  3. שינוי תרבות הליסינג - מי שנוסעת בבוקר על איילון לכיוון תל אביב בטח שמה לב שכל המכוניות מסביבה בפקק מכילות רק את הנהג/ת. היו לא מעט נסיונות לעידוד נסיעות קארפול אבל זה נשאר בשוליים. אם מערך התחבורה הזה יהיה מוצלח אנחנו נראה שינוי בהרגלי הליסינג - לעובדים לא יהיה צורך ברכב צמוד ויחסכו גם את שווי המס.

  4. המודל העסקי - כל החלטה לאימפקט חברתי וסביבתי יכולה להניע גם צמיחה עסקית - עובדים רגועים יותר הם פרודקטיבים יותר, ואין כמו לחסוך שעת נהיגה בפקקים כדי להתחיל את היום באנרגיות גבוהות. בנוסף, כשאנחנו נוסעים אך לא נוהגים יש לנו זמן חופשי לסמול טוק, שיטוט בפייסבוק או מענה למיילים, מה שיפנה אותנו להיות מפוקסים יותר במשרד.

  5. כשלוקחים אחריות על ההשפעה של הארגון על העובדים, החברה והסביבה האימפקט מתרחב - אני לא חושבת שהחברות העסקיות שהגו את מערך התחבורה ישבו וחשבו איך הם יכולים לשפר את רווחתם של תושבי תל אביב או להפחית את זיהום האויר בעיר - אבל אם הפרויקט הזה יצליח הוא לגמרי הולך להביא לאימפקט חיובי עבור כולם.

bottom of page