הרשות לחברות ממשלתיות מיישרת קו עם המגמה העולמית ומקדמת תכניות בעלות ערך משותף וקושרת אותן לבונוסים השנתיים של החברות.
יעקב קוינט, מנהל רשות החברות, הנחה את הדירקטוריונים לדון במיזמים בעלי ערך משותף, בהם המטרות העסקיות-כלכליות משיאות גם תועלות חברתיות, סביבתיות או לאומיות.
"הערך המשותף אינו בגדר פילנתרופיה או אף אחריות תאגידית, אלא שהוא כאמור נועד לייצר ערך כלכלי בד בבד עם הערך החברתי" הוא כותב.
הרשות הגדילה והציגה לחברות הממשלתיות דוגמאות למיזמי ערך משותף בעולם וצירפה רשימת רעיונות לשיתופי פעולה עם ארגונים חברתיים וציבוריים בארץ.
מספר תובנות:
1. מדובר במגמה עולמית - קרנות מדד ידועות כמו סטייט סטריט, ואנגארד ובלק רוק החלו לדרוש מחברות למנות נשים ונציגי מיעוטים אתניים לדריקטוריון ולהתחיל להתייחס לשאלות כמו ערך, ייעוד ותועלות לטווח ארוך.
2. עוד בעולם - מרטין ליפטון, קפיטליסט מושבע, שיגר לפני כמה חודשים מכתב ללקוחותיו - תאגידים, גופים מוסדיים וקרנות ענק והסביר כי על הדריקטוריונים לדאוג לרווחת כל בעלי העיניין - עובדים, ספקים, לקוחות והקהילה בכללותה. ליפטון כתב שיש לעלות את המודעות ל ESG ראשי תיבות של סטנדרטים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי.
3. שמחה לקחת חלק ולעבוד לצד נשים מוכשרות שמובילות את המהלך הזה באוניברסיטת תל אביב, מגבשות אסטרטגיה חברתית-סביבתית-לאומית בגוף כזה גדול וחשוב באופן דמוקרטי ודואגות ליישמה לטובת החברה בישראל.
4. לא רק שתועלות חברתיות-סביבתיות לא פוגעות ברווח הכלכלי, להיפך - אסטרטגיה חברתית היא מנוע לצמיחה, ליצירת חדשנות, פיתוח מקורות הכנסה חדשים ושיפור הפיריון.
5. לאסטרטגיה כזו יש אדוות השפעה נוספות: יחסי ציבור חיוביים, שיפור דעת הצרכנים והמשקיעים על החברה, שיפור רמת שביעות הרצון של העובדים ועוד.